< Παροιμίαι 29 >

1 Άνθρωπος όστις ελεγχόμενος σκληρύνει τον τράχηλον, εξαίφνης θέλει αφανισθή και χωρίς ιάσεως.
איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃
2 Όταν οι δίκαιοι μεγαλυνθώσιν, ο λαός ευφραίνεται· αλλ' όταν ο ασεβής εξουσιάζη, στενάζει ο λαός.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃
3 Όστις αγαπά την σοφίαν, ευφραίνει τον πατέρα αυτού· αλλ' όστις συναναστρέφεται με πόρνας, φθείρει την περιουσίαν αυτού.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃
4 Ο βασιλεύς διά της δικαιοσύνης στερεόνει τον τόπον· αλλ' ο δωρολήπτης καταστρέφει αυτόν.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃
5 Ο άνθρωπος όστις κολακεύει τον πλησίον αυτού, εκτείνει δίκτυον έμπροσθεν των βημάτων αυτού.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃
6 Ο κακός άνθρωπος παγιδεύεται εν τη ανομία· αλλ' ο δίκαιος ψάλλει και ευφραίνεται.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃
7 Ο δίκαιος λαμβάνει γνώσιν της κρίσεως των πενήτων· ο ασεβής δεν νοεί γνώσιν.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃
8 Οι χλευασταί άνθρωποι καταφλέγουσι την πόλιν· αλλ' οι σοφοί αποστρέφουσι την οργήν.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃
9 Ο σοφός άνθρωπος, διαφερόμενος μετά του άφρονος ανθρώπου, είτε οργίζεται, είτε γελά, δεν ευρίσκει ανάπαυσιν.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃
10 Οι άνδρες των αιμάτων μισούσι τον άμεμπτον· αλλ' οι ευθείς εκζητούσι την ζωήν αυτού.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃
11 Ο άφρων εκθέτει όλην αυτού την ψυχήν· ο δε σοφός αναχαιτίζει αυτήν εις τα οπίσω.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃
12 Εάν ο διοικητής προσέχη εις λόγους ψευδείς, πάντες οι υπηρέται αυτού γίνονται ασεβείς.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃
13 Πένης και δανειστής συναπαντώνται· ο Κύριος φωτίζει αμφοτέρων τους οφθαλμούς.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃
14 Βασιλέως κρίνοντος τους πτωχούς εν αληθεία, ο θρόνος αυτού θέλει στερεωθή διαπαντός.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃
15 Η ράβδος και ο έλεγχος δίδουσι σοφίαν· παιδίον δε απολελυμένόν καταισχύνει την μητέρα αυτού.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃
16 Όταν οι ασεβείς πληθύνωνται, η ανομία περισσεύει· αλλ' οι δίκαιοι θέλουσιν ιδεί την πτώσιν αυτών.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃
17 Παίδευε τον υιόν σου και θέλει φέρει ανάπαυσιν εις σέ· και θέλει φέρει ηδονήν εις την ψυχήν σου.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃
18 Όπου δεν υπάρχει όρασις, ο λαός διαφθείρεται· είναι δε μακάριος ο φυλάττων τον νόμον.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃
19 Ο δούλος διά λόγων δεν θέλει διορθωθή· επειδή καταλαμβάνει μεν, αλλά δεν υπακούει.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃
20 Είδες άνθρωπον ταχύν εις τους λόγους αυτού; περισσοτέρα ελπίς είναι εκ του άφρονος παρά εξ αυτού.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃
21 Εάν τις ανατρέφη παιδιόθεν τον δούλον αυτού τρυφηλώς, τέλος πάντων θέλει κατασταθή υιός.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃
22 Ο θυμώδης άνθρωπος εξάπτει έριδα, και ο οργίλος άνθρωπος πληθύνει ανομίας.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃
23 Η υπερηφανία του ανθρώπου θέλει ταπεινώσει αυτόν· ο δε ταπεινόφρων απολαμβάνει τιμήν.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃
24 Ο συμμεριστής του κλέπτου μισεί την εαυτού ψυχήν· ακούει τον όρκον και δεν ομολογεί.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃
25 Ο φόβος του ανθρώπου στήνει παγίδα· ο δε πεποιθώς επί Κύριον θέλει είσθαι εν ασφαλεία.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃
26 Πολλοί ζητούσι το πρόσωπον του ηγεμόνος· αλλ' η του ανθρώπου κρίσις είναι παρά Κυρίου.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃
27 Ο άδικος άνθρωπος είναι βδέλυγμα εις τους δικαίους· και ο ευθύς εις την οδόν αυτού, βδέλυγμα εις τους ασεβείς.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃

< Παροιμίαι 29 >