Παροιμίαι 14
1 Αι σοφαί γυναίκες οικοδομούσι τον οίκον αυτών· η δε άφρων κατασκάπτει αυτόν διά των χειρών αυτής.
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו |
2 Ο περιπατών εν τη ευθύτητι αυτού φοβείται τον Κύριον· ο δε σκολιός τας οδούς αυτού καταφρονεί αυτόν.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו |
3 Εν στόματι άφρονος είναι η ράβδος της υπερηφανίας· τα δε χείλη των σοφών θέλουσι φυλάττει αυτούς.
| בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם |
4 Όπου δεν είναι βόες, η αποθήκη είναι κενή· η δε αφθονία των γεννημάτων είναι εκ της δυνάμεως του βοός.
| באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור |
5 Ο αληθής μάρτυς δεν θέλει ψεύδεσθαι· ο δε ψευδής μάρτυς εκχέει ψεύδη.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר |
6 Ο χλευαστής ζητεί σοφίαν και δεν ευρίσκει· εις δε τον συνετόν είναι εύκολος η μάθησις.
| בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל |
7 Ύπαγε κατέναντι του άφρονος ανθρώπου και δεν θέλεις ευρεί χείλη συνέσεως.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת |
8 Η σοφία του φρονίμου είναι να γνωρίζη την οδόν αυτού· η δε μωρία των αφρόνων αποπλάνησις.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה |
9 Οι άφρονες γελώσιν εις την ανομίαν· εν μέσω δε των ευθέων είναι χάρις.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון |
10 Η καρδία του ανθρώπου γνωρίζει την πικρίαν της ψυχής αυτού· και ξένος δεν συμμετέχει της χαράς αυτής.
| לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר |
11 Η οικία των ασεβών θέλει αφανισθή· η δε σκηνή των ευθέων θέλει ανθεί.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח |
12 Υπάρχει οδός, ήτις φαίνεται ορθή εις τον άνθρωπον, αλλά τα τέλη αυτής φέρουσιν εις θάνατον.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות |
13 Έτι και εις τον γέλωτα πονεί η καρδία· και το τέλος της χαράς είναι λύπη.
| גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה |
14 Ο διεφθαρμένος την καρδίαν θέλει εμπλησθή από των οδών αυτού· ο δε αγαθός άνθρωπος αφ' εαυτού.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב |
15 Ο απλούς πιστεύει εις πάντα λόγον· ο δε φρόνιμος προσέχει εις τα βήματα αυτού.
| פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו |
16 Ο σοφός φοβείται και φεύγει από του κακού· αλλ' ο άφρων προχωρεί και θρασύνεται.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח |
17 Ο οξύθυμος πράττει αστοχάστως· και ο κακόβουλος άνθρωπος είναι μισητός.
| קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא |
18 Οι άφρονες κληρονομούσι μωρίαν· οι δε φρόνιμοι στεφανούνται σύνεσιν.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת |
19 Οι κακοί υποκλίνουσιν έμπροσθεν των αγαθών, και οι ασεβείς εις τας πύλας των δικαίων.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק |
20 Ο πτωχός μισείται και υπό του πλησίον αυτού· του δε πλουσίου οι φίλοι πολλοί.
| גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים |
21 Ο καταφρονών τον πλησίον αυτού αμαρτάνει· ο δε ελεών τους πτωχούς είναι μακάριος.
| בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו |
22 Δεν πλανώνται οι βουλευόμενοι κακόν; έλεος όμως και αλήθεια θέλει είσθαι εις τους βουλευομένους αγαθόν.
| הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב |
23 Εν παντί κόπω υπάρχει κέρδος· η δε φλυαρία των χειλέων φέρει μόνον εις ένδειαν.
| בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור |
24 Τα πλούτη των σοφών είναι στέφανος εις αυτούς· των δε αφρόνων η υπεροχή μωρία.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת |
25 Ο αληθής μάρτυς ελευθερόνει ψυχάς· ο δε δόλιος εκχέει ψεύδη.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה |
26 Εν τω φόβω του Κυρίου είναι ελπίς ισχυρά· και εις τα τέκνα αυτού θέλει υπάρχει καταφύγιον.
| ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה |
27 Ο φόβος του Κυρίου είναι πηγή ζωής, απομακρύνων από παγίδων θανάτου.
| יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות |
28 Εν τω πλήθει του λαού είναι η δόξα του βασιλέως· εν δε τη ελλείψει του λαού ο αφανισμός του ηγεμονεύοντος.
| ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון |
29 Ο μακρόθυμος έχει μεγάλην φρόνησιν· ο δε οξύθυμος ανεγείρει την αφροσύνην αυτού.
| ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת |
30 Η υγιαίνουσα καρδία είναι ζωή της σαρκός· ο δε φθόνος σαπρία των οστέων.
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה |
31 Ο καταθλίβων τον πένητα ονειδίζει τον Ποιητήν αυτού· ο δε τιμών αυτόν ελεεί τον πτωχόν.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון |
32 Ο ασεβής εκτινάσσεται εν τη ασεβεία αυτού· ο δε δίκαιος και εν τω θανάτω αυτού έχει ελπίδα.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק |
33 Εν τη καρδία του συνετού επαναπαύεται σοφία· εν μέσω δε των αφρόνων φανερούται.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע |
34 Η δικαιοσύνη υψόνει έθνος· η δε αμαρτία είναι όνειδος λαών.
| צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת |
35 Εύνοια του βασιλέως είναι προς φρόνιμον δούλον· θυμός δε αυτού προς τον προξενούντα αισχύνην.
| רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש |
