Ἰώβ 9
1 Και απεκρίθη ο Ιώβ και είπεν·
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Αληθώς εξεύρω ότι ούτως έχει· αλλά πως ο άνθρωπος θέλει δικαιωθή ενώπιον του Θεού;
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ |
3 Εάν θελήση να διαδικασθή μετ' αυτού δεν δύναται να αποκριθή προς αυτόν εν εκ χιλίων.
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ |
4 Είναι σοφός την καρδίαν και κραταιός την δύναμιν· τις εσκληρύνθη εναντίον αυτού και ευτύχησεν;
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ |
5 Αυτός μετακινεί τα όρη, και δεν γνωρίζουσι τις έστρεψεν αυτά εν τη οργή αυτού.
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ |
6 Αυτός σείει την γην από του τόπου αυτής, και οι στύλοι αυτής σαλεύονται.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ |
7 Αυτός προστάζει τον ήλιον, και δεν ανατέλλει· και κρύπτει υπό σφραγίδα τα άστρα.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ |
8 Αυτός μόνος εκτείνει τους ουρανούς και πατεί επί τα ύψη της θαλάσσης.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ |
9 Αυτός κάμνει τον Αρκτούρον, τον Ωρίωνα και την Πλειάδα και τα ταμεία του νότου.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ |
10 Αυτός κάμνει μεγαλεία ανεξιχνίαστα και θαυμάσια αναρίθμητα.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ |
11 Ιδού, διαβαίνει πλησίον μου, και δεν βλέπω αυτόν· διέρχεται, και δεν εννοώ αυτόν.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ |
12 Ιδού, αφαιρεί· τις θέλει εμποδίσει αυτόν; τις θέλει ειπεί προς αυτόν, Τι κάμνεις;
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ |
13 Εάν ο Θεός δεν σύρη την οργήν αυτού, οι επηρμένοι βοηθοί καταβάλλονται υποκάτω αυτού.
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ |
14 Πόσον ολιγώτερον εγώ ήθελον αποκριθή προς αυτόν, εκλέγων τους προς αυτόν λόγους μου;
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ |
15 προς τον οποίον, και αν ήμην δίκαιος, δεν ήθελον αποκριθή, αλλ' ήθελον ζητήσει έλεος παρά του Κριτού μου.
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ |
16 Εάν κράξω, και μοι αποκριθή, δεν ήθελον πιστεύσει ότι εισήκουσε της φωνής μου.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ |
17 Διότι με κατασυντρίβει με ανεμοστρόβιλον και πληθύνει τας πληγάς μου αναιτίως.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ |
18 Δεν με αφίνει να αναπνεύσω, αλλά με χορτάζει από πικρίας.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ |
19 Εάν πρόκηται περί δυνάμεως, ιδού, είναι δυνατός· και εάν περί κρίσεως, τις θέλει μαρτυρήσει υπέρ εμού;
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ |
20 Εάν ήθελον να δικαιώσω εμαυτόν, το στόμα μου ήθελε με καταδικάσει· εάν ήθελον ειπεί, είμαι άμεμπτος, ήθελε με αποδείξει διεφθαρμένον.
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ |
21 Και αν ήμην άμεμπτος, δεν ήθελον φροντίσει περί εμαυτού· ήθελον καταφρονήσει την ζωήν μου.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ |
22 Εν τούτο είναι, διά τούτο είπα, αυτός αφανίζει τον άμεμπτον και τον ασεβή.
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ |
23 Και αν η μάστιξ αυτού θανατόνη ευθύς, γελά όμως εις την δοκιμασίαν των αθώων.
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ |
24 Η γη παρεδόθη εις τας χείρας του ασεβούς· αυτός σκεπάζει τα πρόσωπα των κριτών αυτής· αν ουχί αυτός, που και τις είναι;
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ |
25 Αι δε ημέραι μου είναι ταχυδρόμου ταχύτεραι· φεύγουσι και δεν βλέπουσι καλόν.
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ |
26 Παρήλθον ως πλοία σπεύδοντα· ως αετός πετώμενος επί το θήραμα.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ |
27 Εάν είπω, Θέλω λησμονήσει το παράπονόν μου, θέλω παραιτήσει το πένθος μου και παρηγορηθή·
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ |
28 τρομάζω διά πάσας τας θλίψεις μου, γνωρίζων ότι δεν θέλεις με αθωώσει.
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ |
29 Είμαι ασεβής· διά τι λοιπόν να κοπιάζω εις μάτην;
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ |
30 Εάν λουσθώ εν ύδατι χιόνος και επιμελώς αποκαθαρίσω τας χείρας μου·
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ |
31 συ όμως θέλεις με βυθίσει εις τον βόρβορον, ώστε και αυτά μου τα ιμάτια θέλουσι με βδελύττεσθαι.
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ |
32 Διότι δεν είναι άνθρωπος ως εγώ, διά να αποκριθώ προς αυτόν, και να έλθωμεν εις κρίσιν ομού.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ |
33 Δεν υπάρχει μεσίτης μεταξύ ημών, διά να βάλη την χείρα αυτού επ' αμφοτέρους ημάς.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ |
34 Ας απομακρύνη απ' εμού την ράβδον αυτού, και ο φόβος αυτού ας μη με εκπλήττη·
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ |
35 τότε θέλω λαλήσει και δεν θέλω φοβηθή αυτόν· διότι ούτω δεν είμαι εν εμαυτώ.
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ |
