Ἰώβ 4
1 Τότε Ελιφάς ο Θαιμανίτης απεκρίθη και είπεν·
| ויען אליפז התימני ויאמר |
2 Εάν επιχειρισθώμεν να λαλήσωμεν προς σε, θέλεις δυσαρεστηθή; αλλά τις δύναται να κρατηθή από του να ομιλήση;
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל |
3 Ιδού, συ ενουθέτησας πολλούς· και χείρας αδυνάτους ενίσχυσας.
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק |
4 Οι λόγοι σου υπεστήριξαν τους κλονιζομένους, και γόνατα κάμπτοντα ενεδυνάμωσας.
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ |
5 Τώρα δε ήλθεν επί σε τούτο, και βαρυθυμείς· σε εγγίζει, και ταράττεσαι.
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל |
6 Ο φόβος σου δεν είναι το θάρρος σου, και η ευθύτης των οδών σου η ελπίς σου;
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך |
7 Ενθυμήθητι, παρακαλώ· τις αθώος ων απωλέσθη; και που εξωλοθρεύθησαν οι ευθείς;
| זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו |
8 Καθώς εγώ είδον, όσοι ηροτρίασαν ανομίαν και έσπειραν ασέβειαν, θερίζουσιν αυτάς·
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו |
9 εξολοθρεύονται υπό του φυσήματος του Θεού, και από της πνοής των μυκτήρων αυτού αφανίζονται·
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו |
10 ο βρυγμός του λέοντος και η φωνή του αγρίου λέοντος και το γαυρίαμα των σκύμνων, εσβέσθησαν·
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו |
11 ο λέων απόλλυται δι' έλλειψιν θηράματος, και οι σκύμνοι της λεαίνας διασκορπίζονται.
| ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו |
12 Και λόγος ήλθεν επ' εμέ κρυφίως, και το ωτίον μου έλαβέ τι παρ' αυτού.
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו |
13 Εν μέσω των στοχασμών διά τα οράματα της νυκτός, ότε βαθύς ύπνος πίπτει επί τους ανθρώπους,
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים |
14 Φρίκη συνέλαβέ με και τρόμος, και μεγάλως τα οστά μου συνέσεισε.
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד |
15 Και πνεύμα διήλθεν απ' έμπροσθέν μου, αι τρίχες του σώματός μου ανεσηκώθησαν·
| ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי |
16 εστάθη, αλλ' εγώ δεν διέκρινα την μορφήν αυτού· σχήμα εφάνη έμπροσθεν των οφθαλμών μου· ήκουσα λεπτόν φύσημα και φωνήν λέγουσαν,
| יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע |
17 Ο άνθρωπος θέλει είσθαι δικαιότερος του Θεού; θέλει είσθαι ο άνθρωπος καθαρώτερος του Ποιητού αυτού;
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר |
18 Ιδού, αυτός δεν εμπιστεύεται εις τους δούλους αυτού, και εν τοις αγγέλοις αυτού βλέπει ελάττωμα·
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה |
19 πόσω μάλλον εις τους κατοικούντας οικίας πηλίνας, αίτινες έχουσι το θεμέλιον αυτών εν τω χώματι και αφανίζονται έμπροσθεν του σαρακίου;
| אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש |
20 Από πρωΐ έως εσπέρας φθείρονται· χωρίς να νοήση τις, αφανίζονται διά παντός.
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו |
21 Το μεγαλείον αυτών το εν αυτοίς δεν παρέρχεται; Αποθνήσκουσιν, αλλ' ουχί εν σοφία.
| הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה |
