Ἰώβ 34
1 Επανελάβε δε ο Ελιού και είπεν·
| ויען אליהוא ויאמר׃ |
2 Ακούσατε τους λόγους μου, ω σοφοί· και δότε ακρόασιν εις εμέ, οι νοήμονες·
| שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ |
3 Διότι το ωτίον δοκιμάζει τους λόγους, ο δε ουρανίσκος γεύεται το φαγητόν.
| כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ |
4 Ας εκλέξωμεν εις εαυτούς κρίσιν· ας γνωρίσωμεν μεταξύ ημών τι το καλόν.
| משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃ |
5 Διότι ο Ιώβ είπεν, Είμαι δίκαιος· και ο Θεός αφήρεσε την κρίσιν μου·
| כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ |
6 εψεύσθην εις την κρίσιν μου· η πληγή μου είναι ανίατος, άνευ παραβάσεως.
| על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃ |
7 Τις άνθρωπος ως ο Ιώβ, όστις καταπίνει τον χλευασμόν ως ύδωρ·
| מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃ |
8 και υπάγει εν συνοδία μετά των εργατών της ανομίας, και περιπατεί μετά ανθρώπων ασεβών;
| וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃ |
9 Διότι είπεν, ουδέν ωφελεί τον άνθρωπον το να ευαρεστή εις τον Θεόν.
| כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃ |
10 Διά τούτο ακούσατέ μου, άνδρες συνετοί· μη γένοιτο να υπάρχη εις τον Θεόν αδικία, και εις τον Παντοδύναμον ανομία.
| לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ |
11 Επειδή κατά το έργον του ανθρώπου θέλει αποδώσει εις αυτόν, και θέλει κάμει έκαστον να εύρη κατά την οδόν αυτού.
| כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃ |
12 Ναι, βεβαίως ο Θεός δεν θέλει πράξει ασεβώς, ουδέ θέλει διαστρέψει ο Παντοδύναμος την κρίσιν.
| אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃ |
13 Τις κατέστησεν αυτόν επιτηρητήν της γης; ή τις διέταξε πάσαν την οικουμένην;
| מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃ |
14 Εάν βάλη την καρδίαν αυτού επί τον άνθρωπον, θέλει σύρει εις εαυτόν το πνεύμα αυτού και την πνοήν αυτού·
| אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ |
15 πάσα σαρξ θέλει εκπνεύσει ομού, και ο άνθρωπος θέλει επιστρέψει εις το χώμα.
| יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃ |
16 Εάν τώρα έχης σύνεσιν· άκουσον τούτο· ακροάθητι της φωνής των λόγων μου.
| ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃ |
17 Μήπως κυβερνά ο μισών την ευθύτητα; και θέλεις καταδικάσει τον κατ' εξοχήν δίκαιον;
| האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃ |
18 όστις λέγει προς βασιλέα, Είσαι ασεβής, προς άρχοντας, Είσθε κακοί;
| האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃ |
19 Όστις δεν προσωποληπτεί εις άρχοντας ουδέ αποβλέπει εις τον πλούσιον μάλλον παρά εις τον πτωχόν; επειδή πάντες ούτοι είναι έργον των χειρών αυτού.
| אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃ |
20 Εν μιά στιγμή θέλουσιν αποθάνει, και το μεσονύκτιον ο λαός θέλει ταραχθή και θέλει παρέλθει· και ο ισχυρός θέλει αναρπαχθή, ουχί υπό χειρός.
| רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ |
21 Διότι οι οφθαλμοί αυτού είναι επί τας οδούς του ανθρώπου, Και βλέπει πάντα τα βήματα αυτού.
| כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃ |
22 Δεν είναι σκότος ουδέ σκιά θανάτου, όπου οι εργάται της ανομίας να κρυφθώσιν.
| אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃ |
23 Επειδή δεν θέλει αφήσει πλέον τον άνθρωπον να έλθη εις κρίσιν μετά του Θεού.
| כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃ |
24 Θέλει συντρίψει αναριθμήτους ισχυρούς και βάλει άλλους αντ' αυτών
| ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃ |
25 διότι γνωρίζει τα έργα αυτών, και ανατρέπει αυτούς την νύκτα, και συντρίβονται.
| לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ |
26 Κτυπά αυτούς ως ασεβείς εν τω τόπω των θεατών·
| תחת רשעים ספקם במקום ראים׃ |
27 επειδή εξέκλιναν απ' αυτού και δεν εθεώρησαν ουδεμίαν των οδών αυτού·
| אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃ |
28 και έκαμον να έλθη προς αυτόν η κραυγή των πτωχών, και ήκουσε την φωνήν των τεθλιμμένων.
| להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃ |
29 Και όταν αυτός δίδη ησυχίαν, τις θέλει διαταράξει αυτήν; και όταν κρύπτη το πρόσωπον αυτού, τις δύναται να ίδη αυτόν; είτε επί έθνος είτε επί άνθρωπον ομού·
| והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃ |
30 ώστε να μη βασιλεύη υποκριτής, διά να μη παγιδεύηται ο λαός.
| ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ |
31 Βεβαίως πρέπει να λέγη τις προς τον Θεόν, Έπαθον, δεν θέλω πλέον πράξει κακώς·
| כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ |
32 ό, τι δεν βλέπω, συ δίδαξόν με· εάν έπραξα ανομίαν, δεν θέλω πράξει πλέον.
| בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃ |
33 Αλλά μήπως θέλει γείνει κατά τον στοχασμόν σου; είτε συ αποβάλης είτε εκλέξης, αυτός θέλει ανταποδώσει, και ουχί εγώ· λέγε λοιπόν ό, τι εξεύρεις.
| המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃ |
34 Άνδρες συνετοί θέλουσιν ειπεί προς εμέ, και ο σοφός άνθρωπος όστις με ακούει,
| אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ |
35 Ο Ιώβ δεν ελάλησεν εν γνώσει, και οι λόγοι αυτού δεν ήσαν μετά συνέσεως.
| איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ |
36 Η επιθυμία μου είναι, ο Ιώβ να εξετασθή έως τέλους· επειδή απεκρίθη ως οι άνθρωποι οι ασεβείς.
| אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃ |
37 Διότι εις την αμαρτίαν αυτού προσθέτει ασέβειαν· καυχάται μεταξύ ημών, και πολλαπλασιάζει τους λόγους αυτού εναντίον του Θεού.
| כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ |
