Ἰώβ 17
1 Το πνεύμά μου φθείρεται, αι ημέραι μου σβύνονται, οι τάφοι είναι έτοιμοι δι' εμέ.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי |
2 Δεν είναι χλευασταί πλησίον μου; και δεν διανυκτερεύει ο οφθαλμός μου εν ταις πικρίαις αυτών;
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני |
3 Ασφάλισόν με, δέομαι· γενού εις εμέ εγγυητής πλησίον σου· τις ήθελεν εγγυηθή εις εμέ;
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע |
4 Διότι συ έκρυψας την καρδίαν αυτών από συνέσεως· διά τούτο δεν θέλεις υψώσει αυτούς.
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם |
5 Του λαλούντος με απάτην προς τους φίλους, και οι οφθαλμοί των τέκνων αυτού θέλουσι τήκεσθαι.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה |
6 Και με κατέστησε παροιμίαν των λαών· και ενώπιον αυτών κατεστάθην όνειδος.
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה |
7 Και ο οφθαλμός μου εμαράνθη υπό της θλίψεως, και πάντα τα μέλη μου έγειναν ως σκιά.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם |
8 Οι ευθείς θέλουσι θαυμάσει εις τούτο, και ο αθώος θέλει διεγερθή κατά του υποκριτού.
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר |
9 Ο δε δίκαιος θέλει κρατεί την οδόν αυτού, και ο καθαρός τας χείρας θέλει επαυξήσει την δύναμιν αυτού.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ |
10 Σεις δε πάντες επιστράφητε, και έλθετε τώρα· διότι ουδένα συνετόν θέλω ευρεί μεταξύ σας.
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם |
11 Αι ημέραι μου παρήλθον, εκόπησαν οι σκοποί μου, αι επιθυμίαι της καρδίας μου.
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי |
12 Την νύκτα μετέβαλον εις ημέραν· το φως είναι πλησίον του σκότους.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך |
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) |
14 Εβόησα προς την φθοράν, Είσαι, πατήρ μου· προς τον σκώληκα, Μήτηρ μου και αδελφή μου είσαι.
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה |
15 Και που τώρα η ελπίς μου; και την ελπίδα μου τις θέλει ιδεί;
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה |
