Προς Κορινθιους Β΄ 3
1 αρχομεθα παλιν εαυτουσ συνιστανειν ει μη χρηζομεν ωσ τινεσ συστατικων επιστολων προσ υμασ η εξ υμων συστατικων
| הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃ |
2 η επιστολη ημων υμεισ εστε εγγεγραμμενη εν ταισ καρδιαισ ημων γινωσκομενη και αναγινωσκομενη υπο παντων ανθρωπων
| אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃ |
3 φανερουμενοι οτι εστε επιστολη χριστου διακονηθεισα υφ ημων εγγεγραμμενη ου μελανι αλλα πνευματι θεου ζωντοσ ουκ εν πλαξιν λιθιναισ αλλ εν πλαξιν καρδιαισ σαρκιναισ
| כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃ |
4 πεποιθησιν δε τοιαυτην εχομεν δια του χριστου προσ τον θεον
| וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃ |
5 ουχ οτι ικανοι εσμεν αφ εαυτων λογισασθαι τι ωσ εξ εαυτων αλλ η ικανοτησ ημων εκ του θεου
| יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃ |
6 οσ και ικανωσεν ημασ διακονουσ καινησ διαθηκησ ου γραμματοσ αλλα πνευματοσ το γαρ γραμμα αποκτενει το δε πνευμα ζωοποιει
| אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃ |
7 ει δε η διακονια του θανατου εν γραμμασιν εντετυπωμενη εν λιθοισ εγενηθη εν δοξη ωστε μη δυνασθαι ατενισαι τουσ υιουσ ισραηλ εισ το προσωπον μωυσεωσ δια την δοξαν του προσωπου αυτου την καταργουμενην
| ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃ |
8 πωσ ουχι μαλλον η διακονια του πνευματοσ εσται εν δοξη
| כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃ |
9 ει γαρ η διακονια τησ κατακρισεωσ δοξα πολλω μαλλον περισσευει η διακονια τησ δικαιοσυνησ εν δοξη
| כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃ |
10 και γαρ ου δεδοξασται το δεδοξασμενον εν τουτω τω μερει ενεκεν τησ υπερβαλλουσησ δοξησ
| כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃ |
11 ει γαρ το καταργουμενον δια δοξησ πολλω μαλλον το μενον εν δοξη
| כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃ |
12 εχοντεσ ουν τοιαυτην ελπιδα πολλη παρρησια χρωμεθα
| על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃ |
13 και ου καθαπερ μωυσησ ετιθει καλυμμα επι το προσωπον εαυτου προσ το μη ατενισαι τουσ υιουσ ισραηλ εισ το τελοσ του καταργουμενου
| ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃ |
14 αλλ επωρωθη τα νοηματα αυτων αχρι γαρ τησ σημερον το αυτο καλυμμα επι τη αναγνωσει τησ παλαιασ διαθηκησ μενει μη ανακαλυπτομενον ο τι εν χριστω καταργειται
| אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃ |
15 αλλ εωσ σημερον ηνικα αναγινωσκεται μωυσησ καλυμμα επι την καρδιαν αυτων κειται
| אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃ |
16 ηνικα δ αν επιστρεψη προσ κυριον περιαιρειται το καλυμμα
| וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃ |
17 ο δε κυριοσ το πνευμα εστιν ου δε το πνευμα κυριου εκει ελευθερια
| והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃ |
18 ημεισ δε παντεσ ανακεκαλυμμενω προσωπω την δοξαν κυριου κατοπτριζομενοι την αυτην εικονα μεταμορφουμεθα απο δοξησ εισ δοξαν καθαπερ απο κυριου πνευματοσ
| ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃ |
