Ἰώβ 15
1 ὑπολαβὼν δὲ Ελιφας ὁ Θαιμανίτης λέγει
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
2 πότερον σοφὸς ἀπόκρισιν δώσει συνέσεως πνεύματος καὶ ἐνέπλησεν πόνον γαστρὸς
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ |
3 ἐλέγχων ἐν ῥήμασιν οἷς οὐ δεῖ ἐν λόγοις οἷς οὐδὲν ὄφελος
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ |
4 οὐ καὶ σὺ ἀπεποιήσω φόβον συνετελέσω δὲ ῥήματα τοιαῦτα ἔναντι τοῦ κυρίου
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ |
5 ἔνοχος εἶ ῥήμασιν στόματός σου οὐδὲ διέκρινας ῥήματα δυναστῶν
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ |
6 ἐλέγξαι σε τὸ σὸν στόμα καὶ μὴ ἐγώ τὰ δὲ χείλη σου καταμαρτυρήσουσίν σου
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ |
7 τί γάρ μὴ πρῶτος ἀνθρώπων ἐγενήθης ἢ πρὸ θινῶν ἐπάγης
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ |
8 ἦ σύνταγμα κυρίου ἀκήκοας εἰς δὲ σὲ ἀφίκετο σοφία
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ |
9 τί γὰρ οἶδας ὃ οὐκ οἴδαμεν ἢ τί συνίεις ὃ οὐχὶ καὶ ἡμεῖς
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ |
10 καί γε πρεσβύτης καί γε παλαιὸς ἐν ἡμῖν βαρύτερος τοῦ πατρός σου ἡμέραις
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ |
11 ὀλίγα ὧν ἡμάρτηκας μεμαστίγωσαι μεγάλως ὑπερβαλλόντως λελάληκας
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ |
12 τί ἐτόλμησεν ἡ καρδία σου ἢ τί ἐπήνεγκαν οἱ ὀφθαλμοί σου
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ |
13 ὅτι θυμὸν ἔρρηξας ἔναντι κυρίου ἐξήγαγες δὲ ἐκ στόματος ῥήματα τοιαῦτα
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ |
14 τίς γὰρ ὢν βροτός ὅτι ἔσται ἄμεμπτος ἢ ὡς ἐσόμενος δίκαιος γεννητὸς γυναικός
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ |
15 εἰ κατὰ ἁγίων οὐ πιστεύει οὐρανὸς δὲ οὐ καθαρὸς ἐναντίον αὐτοῦ
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ |
16 ἔα δὲ ἐβδελυγμένος καὶ ἀκάθαρτος ἀνὴρ πίνων ἀδικίας ἴσα ποτῷ
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ |
17 ἀναγγελῶ δέ σοι ἄκουέ μου ἃ δὴ ἑώρακα ἀναγγελῶ σοι
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ |
18 ἃ σοφοὶ ἐροῦσιν καὶ οὐκ ἔκρυψαν πατέρας αὐτῶν
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ |
19 αὐτοῖς μόνοις ἐδόθη ἡ γῆ καὶ οὐκ ἐπῆλθεν ἀλλογενὴς ἐπ’ αὐτούς
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ |
20 πᾶς ὁ βίος ἀσεβοῦς ἐν φροντίδι ἔτη δὲ ἀριθμητὰ δεδομένα δυνάστῃ
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ |
21 ὁ δὲ φόβος αὐτοῦ ἐν ὠσὶν αὐτοῦ ὅταν δοκῇ ἤδη εἰρηνεύειν ἥξει αὐτοῦ ἡ καταστροφή
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ |
22 μὴ πιστευέτω ἀποστραφῆναι ἀπὸ σκότους ἐντέταλται γὰρ ἤδη εἰς χεῖρας σιδήρου
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ |
23 κατατέτακται δὲ εἰς σῖτα γυψίν οἶδεν δὲ ἐν ἑαυτῷ ὅτι μένει εἰς πτῶμα ἡμέρα δὲ αὐτὸν σκοτεινὴ στροβήσει
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ |
24 ἀνάγκη δὲ καὶ θλῖψις αὐτὸν καθέξει ὥσπερ στρατηγὸς πρωτοστάτης πίπτων
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ |
25 ὅτι ἦρκεν χεῖρας ἐναντίον τοῦ κυρίου ἔναντι δὲ κυρίου παντοκράτορος ἐτραχηλίασεν
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ |
26 ἔδραμεν δὲ ἐναντίον αὐτοῦ ὕβρει ἐν πάχει νώτου ἀσπίδος αὐτοῦ
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ |
27 ὅτι ἐκάλυψεν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐν στέατι αὐτοῦ καὶ ἐποίησεν περιστόμιον ἐπὶ τῶν μηρίων
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ |
28 αὐλισθείη δὲ πόλεις ἐρήμους εἰσέλθοι δὲ εἰς οἴκους ἀοικήτους ἃ δὲ ἐκεῖνοι ἡτοίμασαν ἄλλοι ἀποίσονται
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ |
29 οὔτε μὴ πλουτισθῇ οὔτε μὴ μείνῃ αὐτοῦ τὰ ὑπάρχοντα οὐ μὴ βάλῃ ἐπὶ τὴν γῆν σκιὰν
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ |
30 οὐδὲ μὴ ἐκφύγῃ τὸ σκότος τὸν βλαστὸν αὐτοῦ μαράναι ἄνεμος ἐκπέσοι δὲ αὐτοῦ τὸ ἄνθος
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ |
31 μὴ πιστευέτω ὅτι ὑπομενεῖ κενὰ γὰρ ἀποβήσεται αὐτῷ
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ |
32 ἡ τομὴ αὐτοῦ πρὸ ὥρας φθαρήσεται καὶ ὁ ῥάδαμνος αὐτοῦ οὐ μὴ πυκάσῃ
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ |
33 τρυγηθείη δὲ ὥσπερ ὄμφαξ πρὸ ὥρας ἐκπέσοι δὲ ὡς ἄνθος ἐλαίας
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ |
34 μαρτύριον γὰρ ἀσεβοῦς θάνατος πῦρ δὲ καύσει οἴκους δωροδεκτῶν
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ |
35 ἐν γαστρὶ δὲ λήμψεται ὀδύνας ἀποβήσεται δὲ αὐτῷ κενά ἡ δὲ κοιλία αὐτοῦ ὑποίσει δόλον
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ |
