Roome 9
1 Taani Kiristtoosan tuma odays, worddotikke. Geeshsha Ayyaanay kaalethiya ta kahay taani worddotonnayssa taw markkattees.
| אני אומר את האמת במשיח ומצפוני ברוח הקודש מאשר שדברי נכונים: |
2 Ta wozanan Isra7eeletas daro qadhettaysinne qamma gallas qoppays.
| אני עצוב כל־כך ומדוכא. |
3 Taani, ta ishata gisho, Kiristtoosappe shaakettada Xoossaa qanggethafe garssan de7idaakko dosaysishin.
| הלוואי שיכולתי אני להיות מוחרם ומנודה מהמשיח, למען אחי בני־ישראל. אלוהים בחר בהם לעמו, הוא עצמו שכן ביניהם, הוא העניק להם את לוחות־הברית ואת התורה המדריכה אותם בחיי היום־יום, הוא אפשר להם לעבדו ולשרתו ונתן להם את הבטחותיו. |
4 Entti Isra7eeleta, Xoossay entta ba nayta oothis, ba bonchchuwa enttaw qonccisis. Enttara caaqqis; higgiya enttaw immis. Entti Xoossaa goynnana tuma ogiya bessis; Xoossay ufayssa qaala enttaw immis.
5 Entti yeletethan mayzata zare; qassi Kiristtoosi ashon entta zare gididi yis. Ubbaafe bolla gidida Xoossay merinaw galatetto. Amin7i! (aiōn g165)
| היהודים הם זרע האבות – אברהם, יצחק ויעקב, ומהם בא המשיח (בדמותו האנושית) השולט בכל ומעל לכל. יבורך שמו לעולמים. (aiōn g165) |
6 Gidoshin, Xoossay gelida qaalay polettonna attis guussu gidenna. Isra7eele asa ubbay Xoossaa asi gidokkona.
| האם לא קיים אלוהים את הבטחותיו ליהודים? ודאי שקיים. עלינו לזכור שלא כל מי שמבני ישראל הוא באמת ישראל. |
7 Qassi Abrahaame zare ubbay Abrahaame nayta gidokkona. Xoossay Abrahames, “Ne zerethay Yisaaqa baggara xeegettana” yaagis.
| עובדת היותם צאצאי אברהם אינה אומרת שהם בני אברהם, כי הכתובים אומרים שהבטחת ה׳ מתייחסת רק לצאצאיו של יצחק בנו, אם־כי לאברהם היו עוד בנים. |
8 Hessa guussay ashon yelettida nayti ubbay Xoossaa nayta gidokkona. Shin tuma Isra7eele nayti Xoossay Abrahames gelida qaalada yelettida nayta.
| כלומר, לא כל צאצאיו הטבעיים של אברהם הם בני־אלוהים, אלא אלה שנולדו לפי הבטחת אלוהים. |
9 Xoossay immana gidi gelida qaalay, “Taani wontto laythi hannoode yaana; Saarakka adde na7a yelana” yaageyssa.
| מה הייתה ההבטחה?”למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.“ |
10 Hessa xalaala gidonnashin, Irbbiqinne Yisaaqi yelida mentte adde naytabaa akeekite.
| שנים לאחר מכן, כאשר הרתה רבקה לבעלה יצחק וציפתה להולדת יעקב ועשו, |
11 Entti yelettanaappe woykko iita woykko lo77o oothanaappe sinthe Xoossaa dooroy ooson gidonnashin xeessan gideyssa qonccisanaw,
| אמר אלוהים לרבקה כי עשו, הבן הבכור, ישרת את אחיו הצעיר יעקב. הבטחת אלוהים ניתנה עוד לפני הולדת הילדים, ועוד לפני שהספיקו לעשות טוב או רע. מדוע? על־מנת להראות שאלוהים אינו פועל בהתאם למעשינו והישגינו, אלא בהתאם לבחירתו ולרצונו, |
12 “Bayray kaaluwas kiitettana” yaagidi Goday Irbbiqas odis.
13 Hessika Geeshsha Maxaafan, “Yayqooba dosas, Eesawe ixxas” geetettidi xaafettis.
| ככתוב:”ואוהַב את יעקב ואת עשו שנאתי“. |
14 Yaatin, nuuni woyganee? Xoossay ase asappe shaakkiyye? Gidenna.
| האם נאמר שאלוהים נוהג באי־צדק? חס וחלילה! |
15 Goday Musekko, “Ta maaranaw koyidayssata maarana; ta qadhettanaw koyidayssatas qadhettana” yaagis.
| הרי אלוהים אמר למשה:”חנתי את אשר אחן, ורחמתי את אשר ארחם“. כלומר, אלוהים הוא המחליט את מי לחון ועל מי לרחם. |
16 Hiza, Xoossaa dooroy asa shenen woykko ooson gidonnashin iya maarotethaana.
| אם כן, בחירת אלוהים אינה תלויה ברצונם של בני־האדם או במעשיהם, אלא באלוהים בלבד הקובע ומחליט על מי לרחם. |
17 Geeshsha Maxaafan, Gibxe kawuwakko, “Taani, ta wolqqaa nenan bessanawunne ta sunthay alame ubban erettana mela hessas nena kawothas” geetettidi xaafettis.
| קחו לדוגמה את פרעה מלך מצרים. אלוהים נתן לפרעה את ממלכת מצרים, כדי להפגין באמצעותו את כוחו וגבורתו שלו (של אלוהים), וכדי לפרסם את שמו ותפארתו בין כל העמים. |
18 Hiza, Xoossay maaranaw koyeyssa maarees; wozanaa muumisanaw koyeyssa wozanaa muumisees.
| אם כן, אלוהים הוא המחליט על מי לרחם, ואת לבו של מי להקשיח. |
19 Hinttefe issoy, “Yaatin, Xoossay ase iita ooso gisho ays borii? Xoossaa sheniya ixxas gaanay oonee?” yaagidi oychchanaw dandda7ees.
| אם תשאל: מדוע מעניש אלוהים את הסרבנים על שלא שמעו בקולו? האם לא עשו מה שאלוהים רצה שיעשו? |
20 Shin ta ishaw, Xoossaara palamanaw neeni oonee? Urqqafe Medhettida miishey bana medhdhidayssa, “Tana hayssada oothada ays medhdhadi?” gidi oychchanaw dandda7ii?
| תשובתי היא זאת: מי אתה, השואל, שתתווכח או שתבקר את ה׳? האם שואל הכלי את יוצרו: מדוע יצרת אותי כך ולא אחרת? |
21 Woykko urqqa medhdheyssi issi urqqafe issuwa bonchcho miishe, hankkuwa qassi tooshe miishe oothidi medhdhanaw maati baawe?
| כאשר אדם יוצר כד חומר, האין הוא רשאי ליצור מאותו גוש חומר כד אחד מרשים ביופיו, וכד שני ככלי אשפה? |
22 Xoossay ba hanquwa bessanawunne ba wolqqaa erisanaw koyidi, pirddas giigida hanqo nayta daro genccan dandda7idaakko ne ay eray?
| והאם אין לאלוהים הרשות לשפוך את זעמו, ולהראות את סמכותו לכלים המיועדים לכיליון, לאחר שהתייחס אליהם בסבלנות זמן רב מאוד? |
23 Hessa I oothiday koyrottidi bonchchoos giigisida, ba doorida naytas ba bonchchuwa qonccisanassa.
| וזאת כדי שיוכל להראות לנו, שנועדנו מלפנים לחנינה, את עושרו וכבודו. |
24 Ayhude gidin, woykko Ayhude gidonna asa ubbay Xoossan doorettida.
| אנחנו, המאמינים, הם אלה אשר בחר – מקרב היהודים וגם מבין הגויים. |
25 Nabiya Hose7e maxaafan, “Ta ase gidonnayssata, ‘Ta ase’ gada xeegana. Ta siiqaboonna deriya, ‘Siiqetidayssata’ gada xeegana.
| האם זוכרים אתם את נבואתו של הושע? בנבואה זו אומר אלוהים שימצא לעצמו בנים אחרים, ויאהב אותם למרות שלא אהב אותם לפני־כן. |
26 Entti, ‘Ta ase gidekketa’ geetetti xeegettida bessan, ‘De7o Xoossaa nayta’ geetettidi xeegettana” yaagees.
| אלה אשר נאמר עליהם לפנים:”לא עמי“, יהיו עתה בני אלוהים חיים. |
27 Nabiya Isayaasi Isra7eele asaabaa, “Isra7eele asay abbaa gaxan de7iya shafiyada darikkoka, enttafe guutha asa xalaali attana.
| ישעיהו הנביא ניבא על ישראל, ואמר שאף כי עם ישראל ימנה אנשים רבים כחול אשר על שפת הים, רק מעטים יאמינו בה׳ וייוושעו. |
28 Goday alamiya ubbaa bolla ellesidi polo pirddaa pirddana.”
| כי מנוי וגמור עם אלוהים להוציא לפועל את משפטו על הארץ, אולם בשל רחמיו הוא יקצר את תקופת הסבל. |
29 Qassika Isayaasi, “Ubbaafe Wolqqaama Goday nuus guutha zerethi ashshonnabaa gidiyakko, nuuni Soodomenne Gamoora katamaada dhayanashin” yaagidi koyrottidi odis.
| במקום אחר אומר ישעיהו שאלמלא ריחם עלינו אלוהים והותיר לנו שריד, היה גורלנו כגורל סדום ועמורה. |
30 Yaatin, nu woyganee? Xillotethaa koyiboonna Ayhude gidonna asay ammanon xillotethi demmidosona.
| מה המסקנה? אלוהים אפשר לגויים לקבל סליחת חטאים על־ידי אמונה, למרות שלא דרשו אותו, |
31 Shin xillotethako gathiya higgey de7iya Isra7eele asay xillotethi demmibookkona.
| ואילו היהודים, שהשתדלו כל־כך להשיג צדקה על־ידי שמירת מצוותיו, לא זכו לכך. |
32 Ays demmibookkonaa? Entti xillotethaa ammanon gidonnashin, ooson ekkanaw koyida gishossa. Yaaniya gisho, entti, “Dhubbiya shuchchan” dhubettidosona.
| מדוע לא זכו? משום שניסו להשיג זאת תוך עשיית מעשים, במקום מתוך האמונה. הם נתקלו באבן נגף ונכשלו. |
33 Geeshsha Maxaafan, “Taani Xiyoonen dhubbi kunddisiya shuchchaa wothana. Iyan ammaniyaa oonikka yeellatenna” geetettidi xaafettis.
| אלוהים הזהיר את היהודים מפני אבן הנגף הזאת, ואמר שרבים מהם ייכשלו וימעדו, אך אלה שיאמינו (במשיח) לא יבושו לעולם. |
