Yohaannisa 1
1 Qaalay koyro de7ees. Qaalaykka Xoossaara de7ees; he Qaalay Xoossaa.
| בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. |
2 Koyroppe Qaalay Xoossaara de7ees.
| הוא היה בראשית עם האלוהים. |
3 Xoossay ubbabaa Qaalaa baggara medhdhis. Medhettidabaappe issoykka iya baggara medhettonabay baawa.
| דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על־ידו. |
4 Iyan de7oy de7ees; he de7oy asaas poo7o.
| בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני־האדם. |
5 Poo7oy dhuman poo7ees; dhumay poo7uwa xoonibeenna.
| האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו. |
6 Xoossay kiittida, issi Yohaannisa giya asi de7ees.
| אלוהים שלח אדם בשם יוחנן |
7 Asa ubbay poo7uwan ammanana mela I poo7os markka gididi yis.
| להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. |
8 I poo7uwabaa markkattanaw yisippe attin ba huu7en poo7o gidenna.
| יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח להעיד על האור |
9 Asa ubbaas poo7isiya tuma poo7oy alamiya yees.
| האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני־האדם. |
10 Qaalay alamen de7is. Xoossay Qaalan alamiya medhdhis, shin alamey iya eribeenna.
| האור בא אל העולם שנברא על ידו, אך העולם לא הכיר אותו. |
11 I bayssatakko yis, shin iyayssati iya ekkibookkona.
| הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. |
12 Shin I bana ekkidayssatasinne iya sunthan ammanidayssatas Xoossaa nayta gidana mela maata immis.
| אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני־אלוהים. |
13 Entti Xoossafe yelettidosonappe attin asi yelettiya wogan woykko adde shenen woykko asa amon yelettibookkona. Xoossay I entta aawa.
| כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. |
14 Qaalay ase gidis; aadho keehatethaanne tumaa kumidi nu giddon de7is. I aawas issi na7aa gididi ekkida iya bonchchuwa nuuni be7ida.
| הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת. |
15 Yohaannisi iyabaa markkattis. Ba qaalaa dhoqqu oothidi, “Taani, ‘Taappe guyera yeyssi taappe kase de7iya gisho taappe aadhdhees’ gada markkattidayssi hayssa” yaagis.
| יוחנן העיד עליו וקרא:”הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני.“ |
16 Nuuni ubbay iya aadho keehatethaa kumethaafe anjjo bolla anjjo ekkida.
| כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. |
17 Xoossay higgiya Muse baggara immis, shin aadho keehatethaynne tumatethay Yesuus Kiristtoosa baggara yis.
| כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. |
18 Xoossaa be7ida asi oonikka baawa; ba Aawa matan de7iya issi Na7aa xalaali baw Xoosse gididayssi iya qonccisis.
| איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא בחיקו, והוא סיפר לנו על אביו. |
19 Yerusalaamen de7iya Ayhude halaqati, kahinetanne Leeweta, “Neeni oonee?” gidi, Yohaannisa oychchana mela iyaakko kiittin, Yohaannisi enttaw markkattida markkatethay hayssa.
| זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, |
20 Yohaannisi, “Taani Kiristtoosa gidikke” yaagidi, geeshshidi markkattisippe attin kaddibeenna.
| יוחנן הודה מיד:”אינני המשיח!“ |
21 Entti, “Yaatin, neeni oonee? Neeni Eliyaaseyye?” yaagidi oychchidosona. Yohaannisi, “Akkay gidikke” yaagis. Qassi entti, “Neeni yaana geetettida nabiyayye?” yaagidi oychchidosona. Yohaannisi, “Akkay” gidi zaaris.
| ”אם כן, מי אתה?“דרשו לדעת.”האם אתה אליהו?“”לא“, השיב יוחנן.”האם אתה הנביא?“”לא“השיב להם. |
22 Yaatin, “Neeni oonee? Nuuni nuna kiittidayssatas odana mela neeni nena oona gay?” yaagidosona.
| ”מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו.“ |
23 Yohaannisi zaaridi, “Nabiya Isayaasi gidayssada, ‘Godaa ogiya suurisite!’ gidi bazzo biittan waassiya uraa qaalay tana” yaagis.
| ”אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו:’פנו דרך ה׳!‘“השיב יוחנן. |
24 Qassi Farisaaweti kiittida asati
| אנשים אלה, שנשלחו על־ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו:”אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?“ |
25 Yohaannisakko, “Neeni Kiristtoosa woykko Eliyaasa woykko nabe gidonna ixxiko, yaatin ays xammaqay?” gidi oychchidosona.
26 Yohaannisi zaaridi, “Taani haathan xammaqays, shin hintte eronna asi hintte giddon eqqis.
| ”אני מטביל רק במים, “השיב יוחנן,”אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. |
27 I taappe guyera yees. Taani hari attoshin iya caammaa wodoruwa billanaw bessike” yaagis.
| למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו.“ |
28 Hessi ubbay Yorddaanose Shaafappe hefinthan, Bitaaniya giya biittan, Yohaannisi xammaqiya bessan hanis.
| כל זה התרחש בכפר בית־עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל. |
29 Yohaannisi wonttetha gallas Yesuusi baakko yishin be7idi, “Alamiya nagara quchchiya Xoossaa Dorssay hayssa!
| למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז:”הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. |
30 Taani, ‘Taappe guyera issi asi yaana. I taappe kase de7iya gisho taappe aadhdhees’ gada odidayssi hayssa.
| אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני. |
31 I ooneekko taani erikke. Shin Isra7eele asaas iya qonccisanaw haathan xammaqashe yas” yaagis.
| אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל.“ |
32 Yohaannisi hayssada yaagidi markkattis: “Geeshsha Ayyaanay saloppe holeda wodhdhishininne iyara de7ishin be7as.
| יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע. |
33 Hessi hananaappe kase taani iya erikke. Shin haathan xammaqanaw tana kiittida Xoossay, ‘Geeshsha Ayyaanay wodhdhidi iyara de7ishin neeni be7anaysinne Geeshsha Ayyaanan xammaqanayssi iya’ yaagidi taw odis.
| ”לא הכרתי את ישוע לפני כן, “חזר ואמר יוחנן,”אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי:’בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש‘. |
34 Taani hessi hanishin be7ada, I Xoossaa Na7aa gididayssa markkattays” yaagis.
| אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים.“ |
35 Qassi wonttetha gallas Yohaannisi ba tamaaretappe nam77atara issife eqqis.
| למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. |
36 Yesuusi aadhdhishin Yohaannisi be7idi, “Xoossaa dorssay haysish!” yaagis.
| בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא:”הנה שה האלוהים!“ |
37 Yohaannisa nam77u tamaareti Yohaannisi geyssa si7idi Yesuusa kaallidosona.
| כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע. |
38 Yesuusi bana kaalleyssata guye simmi be7idi, “Ay koyeetii?” yaagidi oychchis. Entti zaaridi, “Asttamaariyaw, neeni awun de7ay?” yaagidosona.
| ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו.”מה רצונכם?“שאל אותם.”רבי, היכן אתה גר?“השיבו בשאלה. |
39 Yesuusi enttako, “Haa yidi be7ite” yaagis. Entti bidi I de7iyasuwa be7idosona. He gallas sa7ay tammu saate heera gidiya gisho iya matan pee7idosona.
| ”בואו וראו“, ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר־הצהריים עד הערב. |
40 Yohaannisi gidayssa si7idi, Yesuusa kaallida nam77u tamaaretappe issoy, Simoon Phexiroosa ishaa Inddiriyasa.
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. |
41 Inddiriyasi koyro ba ishaa Simoonara gayttidi, “Nuuni Kiristtoosa demmida” yaagis.
| אַנְדְּרֵי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות:”מצאנו את המשיח!“ |
42 Inddiriyasi Simoona Yesuusakko ehis. Yesuusi Simoona be7idi, “Neeni Yoona na7aa Simoona; ne sunthay Keefa gidi xeegettana” yaagis.
| כשהביא אַנְדְּרֵי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר:”אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כֵּיפָא!“ |
43 Wonttetha gallas Yesuusi Galiila biittaa baanaw qofa qachchis. I Filiphphoosara gayttidi, “Tana kaalla!” yaagis.
| למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו:”בוא אחרי.“ |
44 Filiphphoosi, Inddiriyasinne Phexiroosi de7ida Beetesayda giya katamaappe yida ase.
| פיליפוס היה מבית־צידה, עירם של אַנְדְּרֵי ופטרוס. |
45 Filiphphoosi Natina7eelara gayttidi, “Musey higge maxaafan, qassi nabetikka iyabaa xaafida Yoosefa na7aa Naazirete Yesuusa nuuni demmida” yaagis.
| פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא:”מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!“ |
46 Natina7eeli zaaridi, “Naazirete katamaappe lo77obay keyanaw dandda7ii?” yaagis. Filiphphoosi, “Yada be7a” yaagis.
| ”נצרת?“קרא נתנאל בחוסר אמון.”איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?“”בוא וראה במו עיניך“, הפציר בו פיליפוס. |
47 Natina7eeli baakko yeyssa Yesuusi be7idi, “Geney baynna tuma Isra7eele asi hayssa!” yaagis.
| כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא:”הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה.“ |
48 Natina7eeli Yesuusakko, “Neeni tana awun eray?” yaagis. Yesuusi zaaridi, “Filiphphoosi nena xeeganaappe sinthe, neeni balase mithaa garssan de7ishin taani nena be7as” yaagis.
| ”כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?“תמה נתנאל.”ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך“, ענה ישוע. |
49 Natina7eeli zaaridi, “Asttamaariyaw, neeni Xoossaa Na7aa! Neeni Isra7eele kawo!” yaagis.
| ”אדוני, אתה באמת בן־האלוהים, מלך ישראל!“קרא נתנאל. |
50 Yesuusi iyaakko, “Taani nena balase mithee garssan be7as gida gisho ammanay? Neeni hayssafe aadhdhiyabaa be7ana!” yaagis.
| ”האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?“שאל ישוע.”עוד תראה דברים גדולים מאלה! |
51 Qassi Yesuusi, “Taani hinttew tuma odays; saloy dooyettin, Xoossaa kiitanchchoti Asa Na7aa bolla keyishininne wodhdhishin hintte be7ana” yaagis.
| אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן־האדם.“ |
