וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול |
ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי |
אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני |
מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע |
כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני |
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו |
ותגעש (ויתגעש) ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו |
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו |
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו |
וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח |
וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים |
מנגה נגדו בערו גחלי אש |
ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו |
וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (ויהם) |
ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו |
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים |
יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני |
יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי |
ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי |
יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי |
כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי |
כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה |
ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני |
וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו |
עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם |
עם נבר תתבר ועם עקש תתפל |
ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל |
כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי |
כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור |
האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה-- מגן הוא לכל החסים בו |
כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו |
האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו (דרכי) |
משוה רגליו (רגלי) כאילות ועל במתי יעמדני |
מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי |
ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני |
תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי |
ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם |
ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי |
ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני |
ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם |
ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם |
ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם |
ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני |
בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי |
בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם |
חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי |
האל הנתן נקמת לי ומריד עמים תחתני |
ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני |
על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר |
מגדיל (מגדול) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם |