Sacharja 7
1 Und es geschah im vierten Jahr des Königs Darius, daß das Wort Jehovahs geschah an Sacharjah am vierten des neunten Monats Chislev;
| ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃ |
2 Und Bethel sandte Scharezer und RegemMelech und seine Leute, das Angesicht Jehovahs anzuflehen;
| וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה׃ |
3 Und zu sprechen zu den Priestern in dem Haus Jehovahs der Heerscharen und zu den Propheten, sprechend: Soll ich im fünften Monat weinen, und mich enthalten, wie ich nun etliche Jahre her getan?
| לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃ |
4 Und es geschah das Wort Jehovahs der Heerscharen an mich, sprechend:
| ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃ |
5 Sprich zu dem ganzen Volk des Landes und zu den Priestern, sprechend: Wenn ihr gefastet und geklagt habt im fünften und im siebenten diese siebzig Jahre her, habt ihr denn wirklich für mich gefastet?
| אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃ |
6 Und wenn ihr aßet und wenn ihr tranket, wart nicht ihr es, die da aßen, und ihr, die da tranken?
| וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃ |
7 Sind das nicht die Worte, die Jehovah durch die Hand der früheren Propheten ausrufen ließ, da Jerusalem bewohnt und behaglich war, und seine Städte ringsumher, und man noch im Mittagland und in der Niederung wohnte?
| הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃ |
8 Und es geschah Jehovahs Wort zu Sacharjah, sprechend:
| ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃ |
9 So spricht Jehovah der Heerscharen, sprechend: Richtet ein Gericht der Wahrheit und tut Barmherzigkeit und Erbarmen, jeder Mann mit seinem Bruder.
| כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃ |
10 Und drückt nicht die Witwe und die Waise, den Fremdling und den Elenden, und denkt in eurem Herzen nicht Böses, der Mann wider seinen Bruder.
| ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃ |
11 Sie aber weigerten sich, darauf zu merken, und kehrten abtrünnig die Schulter zu, und machten ihre Ohren schwer, daß sie nicht hörten.
| וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃ |
12 Und ihr Herz machten sie zu einem Diamant, daß sie nicht hörten auf das Gesetz und auf die Worte, die Jehovah der Heerscharen in Seinem Geist sandte durch die Hand der früheren Propheten, und groß war die Entrüstung von Jehovah der Heerscharen.
| ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃ |
13 Und so geschah, wie Er rief, und sie hörten nicht, so sollen sie rufen und Ich werde nicht hören, spricht Jehovah der Heerscharen.
| ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃ |
14 Und Ich zerstürmte sie über alle Völkerschaften, die sie nicht kannten, und das Land war verwüstet hinter ihnen, daß niemand hindurchging, noch zurückkehrte, und sie setzten das Land der Begehr in Verwüstung.
| ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃ |
