Psalm 74
1 Warum, o Gott, verwirfst Du für immer, warum raucht Dein Zorn wider die Herde Deiner Weide?
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך |
2 Gedenke Deiner Gemeinde, die in der Vorzeit Du erworben, erlöst zum Stamme Deines Erbes, des Berges Zion, auf dem Du gewohnt hast.
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו |
3 Erhöhe Deine Tritte zu den immerwährenden Verstörungen. Alles hat der Feind im Heiligtume übel zugerichtet.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש |
4 Es brüllten Deine Gegner in des Festes Mitte; sie haben ihre Zeichen als Zeichen gesetzt.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות |
5 Er wird erkannt, als einer, der die Axt schwingt empor in des Holzes Dickicht.
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות |
6 Und schon zerschlagen sie sein Schnitzwerk, zumal mit Beil und Hämmern.
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון |
7 Sie legen Feuer an Dein Heiligtum, zur Erde hin entweihen sie die Wohnung Deines Namens.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך |
8 Sie sprechen in ihrem Herzen: Laßt uns sie zerdrücken zumal. Sie verbrennen alle Festorte Gottes im Lande.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ |
9 Wir sehen nicht mehr unsere Zeichen. Kein Prophet ist mehr, und keiner, welcher wüßte, wie lange.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה |
10 Wie lange, o Gott, soll schmähen der Dränger, soll lästern Deinen Namen immerdar der Feind?
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח |
11 Warum wendest Deine Hand und Deine Rechte Du zurück? Heraus aus der Mitte Deines Busens! Mache ein Ende!
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה |
12 Aber Gott ist mein König von der Vorzeit her, Der Heil schafft in des Landes Mitte.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ |
13 Du ließest klaffen das Meer durch Deine Stärke, Du zerbrachst auf den Wassern die Köpfe der Walfische.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים |
14 Die Köpfe des Leviathans zerschlugst Du, gabst es zur Speise dem Volke, den Ziim.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים |
15 Du hast gespalten Quelle und Bach, hast Flüsse der Stärke vertrocknet.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן |
16 Dein ist der Tag, auch Dein die Nacht; Du hast bereitet Licht und Sonne.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש |
17 Du stellst alle Grenzen der Erde, Sommer und Winter hast Du gebildet.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם |
18 Gedenke das: Der Feind schmäht Jehovah, und ein töricht Volk lästert Deinen Namen.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך |
19 Gib nicht dem wilden Tiere die Seele Deiner Turteltaube, vergiß nicht immerdar das Leben Deiner Elenden.
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח |
20 Blicke auf den Bund, denn in des Landes Finsternissen sind Wohnplätze der Gewalttat.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס |
21 Nicht trete der Schwache zurück mit Schanden. Der Elende und Dürftige lobe Deinen Namen.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך |
22 Mache Dich auf, Gott, hadere Deinen Hader, gedenke Deiner Schmähung von dem Toren den ganzen Tag.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום |
23 Vergiß nicht der Stimme Deiner Gegner, des Tosens derer, die wider Dich aufstehen, das beständig aufsteigt.
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד |
