Psalm 49
1 Dem Sangmeister für die Söhne Korachs. Ein Psalm. Hört dies, ihr Völker alle, nehmet zu Ohren alle Bewohner der Zeitlichkeit,
| למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ |
2 Söhne des Menschen sowohl, als Söhne des Mannes, der Reiche und der Dürftige allzumal!
| גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ |
3 Mein Mund soll Weisheit reden und meines Herzens Sinnen Einsicht.
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ |
4 Zum Spruch neige ich mein Ohr, eröffne zur Harfe meine Rätsel.
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ |
5 Warum sollte ich in bösen Tagen fürchten, wenn meiner Fersen Missetat mich umgibt?
| למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ |
6 O die, so auf ihr Vermögen vertrauen, sich ihres vielen Reichtums rühmen!
| הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ |
7 Kann doch der Mann den Bruder nicht einlösen, noch Gott Sühnung für ihn geben.
| אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ |
8 Zu kostbar ist ihrer Seele Lösegeld, daß er es muß unterlassen ewiglich;
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ |
9 Auf daß er immerdar lebe und nicht den Graben sehe.
| ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ |
10 Denn er sieht, daß die Weisen sterben, der Dumme und der Tierische, sie vergehen allzumal, und lassen anderen ihr Vermögen.
| כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ |
11 In ihrem Inneren ist es, daß ihre Häuser seien ewiglich, ihre Wohnungen von Geschlecht zu Geschlecht; sie nennen den Boden nach ihrem Namen!
| קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ |
12 Und der Mensch verbleibt nicht in der Würde, dem Vieh gleicht er: sie gehen unter.
| ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ |
13 Das ist ihr Weg: sie sind dumm, aber ihre Nachkommen haben Wohlgefallen an ihrem Munde. (Selah)
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ |
14 Wie Kleinvieh legt man sie in die Hölle. Es weidet sie der Tod; und die Redlichen unterwerfen sie sich am Morgen. Und ihr Gebilde veraltet. Die Hölle ist ihr Wohnort. (Sheol h7585)
| כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol h7585) |
| אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol h7585) |
16 Fürchte dich nicht, wenn ein Mann reich wird, wenn die Herrlichkeit seines Hauses sich mehrt.
| אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ |
17 Denn das alles nimmt er bei seinem Sterben nicht mit sich. Nicht steigt hinunter ihm nach seine Herrlichkeit.
| כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ |
18 Mag er seine Seele segnen in seinem Leben, und mögen sie dich bekennen, wenn du dir gütlich tust.
| כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ |
19 So kommt sie doch zu dem Geschlechte seiner Väter; nimmermehr werden diese das Licht sehen.
| תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ |
20 Der Mensch, der in Würde ist und ohne Einsicht, ist gleich wie das Vieh, sie gehen unter.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ |
