Psalm 2

1 Warum stürmen die Völkerschaften und sinnen Leeres die Völker?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 Die Könige der Erde stehen auf, und die Beherrscher ratschlagen miteinander wider Jehovah und wider Seinen Gesalbten:

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 Laßt uns abreißen ihre Bande und von uns werfen ihre Seile!

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 Der in den Himmeln wohnt, lacht; der Herr verlacht sie.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Dann redet Er mit ihnen in Seinem Zorn, und macht sie bestürzt in Seinem Entbrennen.

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 Ich aber habe Meinen König gesalbt auf Zijon, dem Berge Meiner Heiligkeit,

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 Erzählen will Ich von der Satzung: Jehovah sprach zu Mir, Mein Sohn bist Du, Ich habe heute Dich gezeugt.

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Bitte von Mir, so will zum Erbe Ich dir die Völkerschaften, zum Eigentum der Erde Enden geben.

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Du sollst sie zerbrechen mit eisernem Zepter, wie des Töpfers Gefäße sie zerschmei-ßen.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 Und nun, werdet klug, ihr Könige, laßt euch züchtigen, ihr Richter der Erde.

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Dient Jehovah mit Furcht, und frohlockt Ihm mit Beben.

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Küsset den Sohn, daß Er nicht zürne und ihr umkommet auf dem Weg! denn über ein Kleines so entbrennt Sein Zorn. Selig sind alle, die auf Ihn sich verlassen.

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו