Psalm 105
1 Bekennet Jehovah, rufet Seinen Namen an! Macht Seine Taten kund unter den Völkern.
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ |
2 Singet Ihm, singt Psalmen, sinnet nach über alle Seine Wunder.
| שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ |
3 Rühmet euch des Namens Seiner Heiligkeit; es sei fröhlich das Herz derer, die Jehovah suchen.
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ |
4 Nach Jehovah fragt und nach Seiner Stärke; sucht beständig Sein Angesicht.
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ |
5 Gedenket Seiner Wunder, die Er getan, Seiner Wahrzeichen und der Gerichte Seines Mundes.
| זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ |
6 Ihr Samen Abrahams, Seines Knechtes, ihr Söhne Jakobs, Seine Auserwählten.
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ |
7 Er, Jehovah, ist unser Gott; auf der ganzen Erde sind Seine Gerichte.
| הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ |
8 In Ewigkeit gedenkt Er Seines Bundes, des Wortes, das Er geboten, für tausend Geschlechter.
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ |
9 Den Er mit Abraham geschlossen, und Seines Schwures an Isaak.
| אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ |
10 Und Er ließ ihn erstehen für Jakob zur Satzung, für Israel zu ewigem Bunde.
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ |
11 Und sprach: Dir will Ich geben das Land Kanaan zur Schnur deines Erbes.
| לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ |
12 Als sie noch Leute gering an Zahl waren, nur wenige, und Fremdlinge darinnen,
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ |
13 Von Völkerschaft zu Völkerschaft zogen sie, von einem Königreich zu einem anderen Volk.
| ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ |
14 Er ließ keinen Menschen sie niederdrücken, und rügte Könige um sie.
| לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ |
15 Rührt nicht an Meine Gesalbten und tut Meinen Propheten nichts Böses.
| אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ |
16 Er rief den Hunger über das Land, Er brach jeglichen Stab des Brotes.
| ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ |
17 Er sandte ihnen einen Mann voraus; zum Knechte ward Joseph verkauft.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ |
18 In Fußschellen zwangen sie seinen Fuß; in Eisen kam seine Seele,
| ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ |
19 Bis zur Zeit, daß Sein Wort kam, Jehovahs Rede ihn läuterte.
| עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ |
20 Der König sandte und ließ ihn los, der Herrscher der Völker, und tat ihm auf,
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ |
21 Er setzte ihn zum Herrn für sein Haus und zum Herrscher über all sein Besitztum.
| שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ |
22 Damit er nach seinem Willen binde seine Obersten, und weise mache seine Ältesten.
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ |
23 Und Israel kam nach Ägypten, und Jakob hielt sich auf als Fremdling im Lande Chams.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ |
24 Und Er machte Sein Volk sehr fruchtbar und zahlreicher, denn seine Dränger waren.
| ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ |
25 Und Er verwandelte ihr Herz, Sein Volk zu hassen und wider Seine Knechte trüglich zu handeln.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ |
26 Er sandte Mose, Seinen Knecht, und Aharon, den Er auserwählt hatte.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ |
27 Sie taten unter ihnen Seiner Zeichen Worte und Wahrzeichen im Lande Cham.
| שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ |
28 Er sandte Finsternis und es ward finster; und sie widersetzten sich Seinen Worten nicht.
| שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ |
29 Er verwandelte in Blut ihre Wasser und ließ ihre Fische sterben.
| הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ |
30 Von Fröschen wimmelte ihr Land, in den Kammern ihrer Könige.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ |
31 Er sprach es und es kam der Arob, die Läuse in all ihrer Grenze.
| אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ |
32 Ihre Platzregen machte Er zu Hagel, des Feuers Flammen in ihrem Land.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ |
33 Und ihren Weinstock schlug Er und ihren Feigenbaum, und brach den Baum an ihrer Grenze.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ |
34 Er sprach es und es kam die Heuschrecke und Grille sonder Zahl.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ |
35 Und alles Kraut in ihrem Lande fraß sie, und fraß die Frucht ihres Bodens.
| ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ |
36 Und Er schlug alle Erstgeburt in ihrem Lande, die Erstlinge all ihrer Vollkraft.
| ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ |
37 Und mit Silber und Gold brachte Er sie aus. Und keiner strauchelte in seinen Stämmen.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ |
38 Ägypten ward fröhlich über ihren Auszug; denn Schauer vor ihnen war auf sie gefallen.
| שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ |
39 Er breitete als Decke aus die Wolke, und Feuer, ihnen zu leuchten des Nachts.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ |
40 Er erbat sich es und Er ließ Wachteln kommen, und Er sättigte sie mit dem Brote der Himmel.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ |
41 Er tat den Felsen auf und es flossen Wasser, ein Fluß lief durch die Dürre.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ |
42 Denn Er gedachte des Wortes Seiner Heiligkeit an Abraham, Seinen Knecht.
| כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ |
43 Und in Freuden führte Er Sein Volk aus, mit Lobpreisungen Seine Auserwählten.
| ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ |
44 Und Er gab ihnen der Völkerschaften Lande, und die Mühsal der Volksstämme nahmen sie ein.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ |
45 Auf daß sie hielten Seine Satzungen und bewahrten Seine Gesetze. Hallelujah!
| בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ |
