Psalm 102
1 Gebet eines Elenden, der verzagt und vor Jehovah sein Sinnen ausschüttet. Jehovah, höre mein Gebet, und zu Dir komme mein Angstschrei.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Verbirg Dein Angesicht nicht von mir; am Tag meiner Drangsal neige zu mir Dein Ohr; am Tage, da ich rufe, eile, antworte mir.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 Denn meine Tage sind vollendet wie Rauch, und meine Gebeine entbrannt wie ein Feuerbrand.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 Geschlagen wie das Kraut ist mein Herz und vertrocknet, daß ich vergaß, mein Brot zu essen.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 Von meines Seufzens Stimme klebt mein Gebein an meinem Fleisch.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 Dem Pelikan der Wüste gleich bin ich, bin wie der Uhu der Einöden.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 Ich bin wach, bin wie der vereinsamte Vogel auf dem Dach.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 Den ganzen Tag schmähen mich meine Feinde; die wider mich rasen, schwören bei mir.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 Denn Asche esse ich wie Brot, und mische mit Weinen meinen Trank.
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 Vor Deinem Unwillen und Deiner Entrüstung; denn Du hobst mich auf und warfst mich hin.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 Meine Tage sind wie der sich neigende Schatten, und wie das Kraut vertrockne ich.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 Doch Du, Jehovah, sitzest ewiglich, und Dein Gedächtnis zu Geschlecht und Geschlecht.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Du wirst aufstehen und Zions Dich erbarmen; denn Zeit ist es, ihr gnädig zu sein, denn die bestimmte Zeit ist gekommen;
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 Denn Deine Knechte haben Wohlgefallen an seinen Steinen, und sind gnädig gegen seinen Staub.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 Und die Völkerschaften fürchten Jehovahs Namen, und alle Könige der Erde Deine Herrlichkeit,
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 Daß Zion hat gebaut Jehovah, daß Er in Seiner Herrlichkeit erschienen ist.
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 Er hat Sich gewandt zu dem Gebete des Einsamen, und nicht verachtet ihr Gebet.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 Dies sei geschrieben für ein späteres Geschlecht. Ein Volk, das erschaffen wird, soll Dich loben.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 Denn von der Höhe Seines Heiligtums schaut Er herab, Jehovah blickt von den Himmeln auf die Erde.
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 Daß Er den Angstruf des Gebundenen höre und losmache des Todes Söhne.
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 Auf daß man in Zion von dem Namen Jehovahs erzähle und von Seinem Lobe in Jerusalem.
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 Wenn sich die Völker zusammenziehen allzumal, und die Königreiche, Jehovah zu dienen.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 Er demütigt auf dem Wege meine Kraft, Er kürzt meine Tage.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 Ich spreche: Mein Gott, nimm mich nicht hinauf in der Hälfte meiner Tage. Deine Jahre sind für ein Geschlecht der Geschlechter.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 Die Erde, die vordem Du gegründet, und die Himmel, Deiner Hände Werk,
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 Sie werden vergehen, aber Du bestehst; und wie ein Kleid veralten sie alle; Du wandelst sie wie ein Gewand und sie sind verwandelt.
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 Du aber bist Derselbe, und Deine Jahre gehen nie aus.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 Die Söhne Deiner Knechte werden wohnen, und ihr Same wird vor Dir gefestigt.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
