Hesekiel 19
1 Und du erhebe ein Trauerlied über die Fürsten Israels,
| ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃ |
2 Und sprich: Was war deine Mutter? Eine alte Löwin, unter Löwen lagerte sie, inmitten junger Löwen erzog sie ihre Jungen.
| ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃ |
3 Und es stieg herauf eines von ihren Jungen. Ein junger Löwe war es, und lernte zerfleischen, Menschen fressen.
| ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ |
4 Und von ihm hörten die Völkerschaften; er ward in ihrer Fallgrube erfaßt, und an Haken brachten sie ihn herein nach dem Land Ägypten.
| וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃ |
5 Sie aber sah, daß sie gewartet, aber ihre Hoffnung verloren war, und nahm ihrer Jungen eines, setzte es zum jungen Löwen.
| ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃ |
6 Und inmitten der Löwen ging er einher, ward zum jungen Löwen und lernte das Zerfleischen, fraß Menschen.
| ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ |
7 Und erkannte ihre Witwen und verödete ihre Städte, und verwüstete das Land und seine Fülle durch die Stimme seines Brüllens.
| וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃ |
8 Und die Völkerschaften setzten sich wider ihn aus den Landschaften ringsumher, und breiteten ihr Netz aus wider ihn, und in ihrer Fallgrube ward er erfaßt.
| ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃ |
9 Und sie taten ihn in den Käfig an Haken und brachten ihn herein zum König von Babel und brachten ihn in die Festen, damit seine Stimme nicht mehr auf Israels Bergen gehört würde.
| ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃ |
10 Deine Mutter war wie ein Weinstock, dir ähnlich, am Wasser hingepflanzt; fruchtbar und rebenvoll ward er vom vielen Wasser.
| אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃ |
11 Und hatte starke Stäbe zu Zeptern der Herrscher, und sein Wuchs ward hoch zwischen Dichtverflochtenem; so ward er sichtbar durch seine Höhe, durch die Menge seiner Zweige.
| ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃ |
12 Aber er ist im Grimm ausgerissen, zur Erde geworfen, und der Wind vom Osten hat verdorrt seine Frucht. Abgerissen und verdorrt wurden die Stäbe seiner Stärke. Das Feuer fraß sie.
| ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃ |
13 Und nun ist er eingepflanzt in die Wüste, in ein Land der Dürre und des Durstes;
| ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃ |
14 Und nun ist von dem Stabe seiner Zweige Feuer ausgegangen, es frißt auf seine Frucht, und ist daran kein Stab der Stärke zum Zepter eines Herrschers. Ein Trauerlied ist es, und ward zum Trauerlied.
| ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ |
