2 Mose 1
1 Und dies sind die Namen der Söhne Israels, die mit Jakob nach Ägypten kamen. Ein Mann und sein Haus kamen sie.
| ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ |
2 Ruben, Simeon, Levi und Judah.
| ראובן שמעון לוי ויהודה׃ |
3 Isaschar, Sebulon und Benjamin.
| יששכר זבולן ובנימן׃ |
4 Dan und Naphthali, Gad und Ascher.
| דן ונפתלי גד ואשר׃ |
5 Und es waren alle Seelen, die aus Jakobs Hüfte hervorgegangen, siebzig Seelen. Joseph aber war in Ägypten.
| ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ |
6 Und Joseph starb und alle seine Brüder und selbiges ganze Geschlecht.
| וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ |
7 Und die Söhne Israels waren fruchtbar und zeugten sich fort und mehrten sich und wurden sehr sehr zahlreich, und das Land ward angefüllt von ihnen.
| ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ |
8 Und es stand ein neuer König über Ägypten auf, der Joseph nicht kannte.
| ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ |
9 Und er sprach zu seinem Volke: Siehe, das Volk der Söhne Israels wird mehr und zahlreicher denn wir.
| ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ |
10 Wohlan, lasset uns weislich handeln gegen dasselbe, daß es nicht sich mehre und wenn uns Krieg begegne, sich auch zu unseren Hassern hinzutue, und wider uns streite und aus dem Lande hinaufziehe.
| הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ |
11 Und sie setzten Oberste der Fröner über dasselbe, um es durch Lasten zu bedrücken; und es baute dem Pharao die Vorratsstädte Pithon und Raamses.
| וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ |
12 Aber je mehr sie es bedrückten, desto mehr vermehrte es sich und brach es hervor, so daß ihnen die Söhne Israels zum Überdrusse wurden.
| וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ |
13 Und die Ägypter hielten die Söhne Israels zum Dienst an mit Strenge.
| ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ |
14 Und verbitterten ihnen ihr Leben mit hartem Dienst in Lehm und Ziegeln und in allerlei Dienst auf dem Feld, nebst all ihren Diensten, zu denen sie mit Strenge sie dienstbar machten.
| וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ |
15 Und der König Ägyptens sprach zu den Wehmüttern der Hebräerinnen, wovon der Name der einen war Schiphrah, und der Name der andern Puah.
| ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ |
16 Und er sprach: Wenn ihr die Hebräerinnen entbindet und sie auf den Geburtsstühlen sehet, wenn es ein Sohn ist, so tötet ihn, ist es aber eine Tochter, so mag sie leben.
| ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ |
17 Die Wehmütter aber fürchteten Gott und taten nicht wie der König von Ägypten zu ihnen geredet hatte und ließen die Knaben am Leben.
| ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ |
18 Und der König von Ägypten rief die Wehmütter und sprach zu ihnen: Warum habt ihr so getan und die Knaben am Leben gelassen?
| ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ |
19 Die Wehmütter aber sprachen zu Pharao: Weil die Hebräerinnen nicht sind wie die ägyptischen Weiber; denn sie sind lebhaft, ehe die Wehmutter zu ihnen kommt, da haben sie geboren.
| ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ |
20 Und Gott tat den Wehmüttern Gutes; und das Volk mehrte sich und ward sehr zahlreich.
| וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ |
21 Und es geschah, weil die Wehmütter Gott fürchteten, so machte er ihnen Häuser.
| ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ |
22 Und Pharao gebot all seinem Volk und sprach: Jeglichen Sohn, der geboren wird, werfet in den Strom, jede Tochter aber lasset leben.
| ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ |
