Psalm 59
1 Dem Vorsänger. «Verdirb nicht.» Eine Denkschrift von David; als Saul das Haus bewachen ließ, um ihn zu töten. Mein Gott, errette mich von meinen Feinden, befreie mich von meinen Widersachern!
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני׃ |
2 Errette mich von den Übeltätern und hilf mir von den Blutgierigen!
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃ |
3 Denn siehe, sie lauern auf mein Leben, Starke sammeln sich wider mich, o HERR, ohne mein Verschulden und ohne daß ich gefehlt.
| כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה׃ |
4 Gegen einen Unschuldigen laufen und rüsten sie sich; mache dich auf, komm mir entgegen und siehe darein!
| בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃ |
5 Ja, du, HERR, Gott der Heerscharen, Gott Israels, mache dich auf, alle Heiden heimzusuchen, schone keinen der ruchlosen Verräter! (Pause)
| ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה׃ |
6 Sie kommen jeden Abend, heulen wie die Hunde und laufen in der Stadt herum.
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ |
7 Siehe, ihr Mund sprudelt [Böses], Schwerter sind auf ihren Lippen; denn [sie denken: ] «Wer hört es?»
| הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃ |
8 Aber du, HERR, lachst ihrer, du spottest aller Heiden.
| ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃ |
9 Meine Stärke, auf dich gebe ich acht; denn Gott ist meine hohe Burg.
| עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃ |
10 Mein Gott wird mir entgegenkommen mit seiner Gnade; Gott wird mich meine Lust sehen lassen an meinen Feinden.
| אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃ |
11 Töte sie nicht, sonst hat es mein Volk bald wieder vergessen; vertreibe sie durch deine Macht und stürze sie, Herr, unser Schild!
| אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃ |
12 Das Wort ihres Mundes ist nichts als Sünde, sie verstricken sich in ihrem Übermut, in den Flüchen, die sie ausstoßen, und in den Lügen, die sie erzählen.
| חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃ |
13 Vertilge sie im Zorn, vertilge sie gänzlich, damit man innewerde, daß Gott in Jakob herrscht bis an die Enden der Erde! (Pause)
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃ |
14 Dann sollen sie am Abend wiederkommen, heulen wie die Hunde und umherlaufen in der Stadt;
| וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ |
15 sie sollen umherirren nach Speise, wenn sie keine Nahrung und kein Obdach finden!
| המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃ |
16 Ich aber will deine Macht besingen und alle Morgen deine Gnade rühmen, daß du mir zur Zuflucht geworden bist, zum Schutz am Tage der Not.
| ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי׃ |
17 Ich will dir singen, meine Stärke; denn du bist meine Zuflucht, mein gnädiger Gott!
| עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי׃ |
