Psalm 57
1 Dem Vorsänger. «Verdirb nicht.» Eine Denkschrift Davids; als er vor Saul in die Höhle floh. Sei mir gnädig, o Gott, sei mir gnädig; denn bei dir birgt sich meine Seele, und unter dem Schatten deiner Flügel nehme ich Zuflucht, bis das Unglück vorüber ist.
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃ |
2 Ich rufe zu Gott, dem Allerhöchsten, zu Gott, der wohltut an mir.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃ |
3 Er wird mir vom Himmel Rettung senden, zum Hohn machen den, der wider mich schnaubt. (Pause) Gott wird seine Gnade und Wahrheit senden.
| ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃ |
4 Meine Seele ist mitten unter Löwen, ich liege zwischen Feuerbränden, wohne unter Menschenkindern, deren Zähne Speere und Pfeile und deren Zungen scharfe Schwerter sind.
| נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃ |
5 Erhebe dich, o Gott, über den Himmel, über die ganze Erde deine Herrlichkeit!
| רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ |
6 Sie haben meinen Füßen ein Netz gestellt, meine Seele niedergebeugt; sie höhlten eine Grube aus, fielen aber selbst hinein! (Pause)
| רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃ |
7 Mein Herz ist bereit, o Gott, mein Herz ist bereit, ich will singen und spielen.
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃ |
8 Wache auf, meine Ehre, Psalter und Harfe, wacht auf! Ich will mit dem Morgenrot erwachen.
| עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ |
9 Herr, ich will dich preisen unter den Völkern, ich will dir lobsingen unter den Leuten;
| אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים׃ |
10 denn deine Gnade ist groß; sie reicht bis zum Himmel, und deine Wahrheit bis zu den Wolken!
| כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ |
11 Erhebe dich, o Gott, über den Himmel, über die ganze Erde deine Herrlichkeit!
| רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ |
