Psalm 56

1 Dem Vorsänger. «Von der stummen Taube unter den Fremden.» Eine Denkschrift Davids; als ihn die Philister ergriffen zu Gat. O Gott, sei mir gnädig; denn es schnaubt ein Mensch wider mich, immerfort bekriegt und bedrängt er mich!

למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני

2 Meine Widersacher schnauben den ganzen Tag, ja viele Hohe streiten wider mich.

שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום

3 Wenn mir angst ist, vertraue ich auf dich!

יום אירא-- אני אליך אבטח

4 In Gott will ich rühmen sein Wort; auf Gott vertraue ich und habe keine Furcht; was kann Fleisch mir antun?

באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי

5 Täglich lauern sie auf meine Worte, auf mein Unglück gehen alle ihre Gedanken;

כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע

6 sie rotten sich zusammen, lauschen im Verborgenen, beobachten meine Tritte und lauern auf mein Leben.

יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי

7 Sollten sie bei ihrer Bosheit entrinnen? O Gott, stürze die Völker im Zorn!

על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים

8 Du zählst, wie oft ich fliehen muß; sammle meine Tränen in deinen Schlauch! Stehen sie nicht in deinem Buch?

נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך

9 Am Tage, da ich rufe, weichen meine Feinde zurück; das weiß ich, daß Gott für mich ist.

אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי

10 In Gott will ich rühmen das Wort, im HERRN will ich rühmen das Wort;

באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר

11 auf Gott vertraue ich und habe keine Furcht; was kann ein Mensch mir antun?

באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי

12 Die Gelübde, die ich dir, o Gott, gelobt, liegen auf mir; ich will dir Dankopfer bezahlen!

עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך

13 Denn hast du nicht meine Seele vom Tode errettet, meine Füße vom Gleiten, damit ich vor Gottes Angesicht wandle im Lichte des Lebens?

כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים