Psalm 2

1 Warum toben die Heiden und reden die Völker vergeblich?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 Die Könige der Erde stehen zusammen, und die Fürsten verabreden sich wider den HERRN und wider seinen Gesalbten:

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 «Wir wollen ihre Bande zerreißen und ihre Fesseln von uns werfen!»

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 Der im Himmel thront, lacht, der HERR spottet ihrer.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Dann wird er zu ihnen reden in seinem Zorn und sie schrecken mit seinem Grimm:

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 «Ich habe meinen König eingesetzt auf Zion, meinem heiligen Berge!»

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 Ich will erzählen vom Ratschluß des HERRN; er hat zu mir gesagt: «Du bist mein Sohn, heute habe ich dich gezeugt

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Heische von mir, so will ich dir die Nationen zum Erbe geben und die Enden der Erde zu deinem Eigentum.

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Du sollst sie mit eisernem Zepter zerschmettern, wie Töpfergeschirr sie zerschmeißen!»

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 So nehmet nun Verstand an, ihr Könige, und lasset euch warnen, ihr Richter der Erde!

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Dienet dem HERRN mit Furcht und frohlocket mit Zittern.

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Küsset den Sohn, daß er nicht zürne und ihr nicht umkommet auf dem Wege; denn wie leicht kann sein Zorn entbrennen! Wohl allen, die sich bergen bei ihm!

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו