< Psalm 17 >

1 Ein Gebet Davids. Höre, o HERR, die gerechte Sache, vernimm meine Klage, merke auf mein Gebet, das nicht von falschen Lippen kommt!
תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה׃
2 Von dir gehe das Urteil über mich aus; deine Augen werden auf die Redlichkeit schauen!
מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃
3 Du hast mein Herz geprüft, mich des Nachts besucht, du hast mich durchforscht, nichts gefunden, daß ich mich mit meinen Gedanken oder mit meinem Munde vergangen hätte.
בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׃
4 In der Behandlung der Menschen habe ich nach dem Wort deiner Lippen mich gehütet vor den Wegen des Tyrannen.
לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃
5 Senke meine Tritte ein in deine Fußstapfen, daß mein Gang nicht wankend sei!
תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי׃
6 Ich rufe zu dir; denn du, Gott, wirst mich erhören; neige dein Ohr zu mir, höre meine Rede!
אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃
7 Erzeige deine wunderbare Gnade, du Retter derer, die vor den Widersachern Zuflucht suchen bei deiner Rechten!
הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך׃
8 Behüte mich wie den Augapfel im Auge, beschirme mich unter dem Schatten deiner Flügel
שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃
9 vor den Gottlosen, die mich verderben, vor meinen Todfeinden, die mich umringen!
מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃
10 Ihr fettes [Herz] verschließen sie; mit ihrem Munde reden sie übermütig.
חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃
11 Wo wir gehen, umringen sie uns! Ihre Augen haben sie fest auf die Erde gerichtet.
אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃
12 Sie gleichen dem Löwen, der zu zerreißen begehrt, und dem jungen Leu, der in der Höhle lauert.
דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃
13 Stehe auf, o HERR, komm ihm zuvor, demütige ihn, errette meine Seele von dem Gottlosen durch dein Schwert,
קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃
14 von den Leuten durch deine Hand, o HERR, von den Leuten dieser Welt, deren Teil im Leben ist, und deren Bauch du füllst mit deinem Schatze; sie haben Söhne genug und lassen ihr Übriges ihren Kindern.
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃
15 Ich aber werde schauen dein Antlitz in Gerechtigkeit, an deinem Anblick mich sättigen, wenn ich erwache.
אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃

< Psalm 17 >