Psalm 109
1 Dem Vorsänger. Ein Psalm Davids. Gott, den ich rühme, schweige nicht!
| למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש |
2 Denn sie haben ihr gottloses und falsches Maul wider mich aufgetan; sie sagen mir Lügen ins Gesicht,
| כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר |
3 sie bieten gehässige Worte über mich herum und bekämpfen mich ohne Grund.
| ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם |
4 Dafür, daß ich sie liebe, sind sie mir feind; ich aber bete.
| תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה |
5 Sie beweisen mir Böses für Gutes und Haß für Liebe.
| וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי |
6 Bestelle einen Gesetzlosen über ihn, und ein Ankläger stehe zu seiner Rechten!
| הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו |
7 Wenn er gerichtet wird, so möge er schuldig gesprochen werden, und sein Gebet werde ihm zur Sünde!
| בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה |
8 Seiner Tage seien wenige, und sein Amt empfange ein anderer!
| יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר |
9 Seine Kinder sollen Waisen werden und sein Weib eine Witwe!
| יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה |
10 Seine Kinder müssen umherwanken und betteln, hilfesuchend aus ihren Ruinen hervorkommen!
| ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם |
11 Der Gläubiger nehme ihm alles weg, und Fremde sollen plündern, was er sich erworben.
| ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו |
12 Niemand gebe ihm Gnadenfrist, und keiner erbarme sich seiner Waisen!
| אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו |
13 Seine Nachkommenschaft falle der Ausrottung anheim, ihr Name erlösche im zweiten Geschlecht!
| יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם |
14 Seiner Väter Missetat müsse gedacht werden vor dem HERRN, und seiner Mutter Sünde werde nicht ausgetilgt!
| יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח |
15 Der HERR habe sie beständig vor Augen, daß ihr Gedächtnis von der Erde vertilgt werde,
| יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם |
16 weil er nicht daran dachte, Barmherzigkeit zu üben, sondern den Elenden und Armen verfolgte und den Niedergeschlagenen, um ihn in den Tod zu treiben.
| יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת |
17 Da er den Fluch liebte, so komme er über ihn; und da er den Segen nicht begehrte, so sei er fern von ihm!
| ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו |
18 Er zog den Fluch an wie sein Gewand; so dringe er in sein Inneres wie Wasser und wie Öl in seine Gebeine;
| וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו |
19 er sei ihm wie das Kleid, das er anzieht, und wie der Gurt, damit er sich ständig umgürtet!
| תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה |
20 Das sei der Lohn meiner Ankläger vonseiten des HERRN, derer, welche Arges wider meine Seele reden!
| זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי |
21 Du aber, o HERR, mein Herr, handle mit mir um deines Namens willen; denn deine Gnade ist gut; darum errette mich!
| ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני |
22 Denn ich bin elend und arm, und mein Herz ist verwundet in meiner Brust.
| כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי |
23 Wie ein Schatten, wenn er sich neigt, schleiche ich dahin; ich werde verscheucht wie eine Heuschrecke.
| כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה |
24 Meine Knie wanken vom Fasten, mein Fleisch magert gänzlich ab;
| ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן |
25 und ich bin ihnen zum Gespött geworden; wer mich sieht, schüttelt den Kopf.
| ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם |
26 Hilf mir, o HERR, mein Gott! Rette mich nach deiner Gnade,
| עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך |
27 so wird man erkennen, daß dies deine Hand ist, daß du, HERR, solches getan hast.
| וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה |
28 Fluchen sie, so segne du; setzen sie sich wider mich, so müssen sie zuschanden werden; aber dein Knecht müsse sich freuen.
| יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח |
29 Meine Ankläger müssen Schmach anziehen und in ihre Schande sich hüllen wie in einen Mantel.
| ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם |
30 Ich will den HERRN laut preisen mit meinem Munde und inmitten vieler ihn rühmen,
| אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו |
31 weil er dem Armen zur Seite steht, ihn zu retten von denen, die ihn verurteilen.
| כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו |
