Psalm 107
1 «Danket dem Herrn, denn er ist gütig, denn seine Gnade währt ewig!»
| הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ |
2 So sollen sagen die Erlösten des HERRN, die er aus der Hand des Feindes erlöst
| יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ |
3 und die er aus den Ländern zusammengebracht hat, vom Aufgang und vom Niedergang, von Mitternacht und vom Meer,
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ |
4 die irregingen in der Wüste, auf ungebahntem Weg und keine Stadt fanden, wo sie wohnen konnten,
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ |
5 hungrig und durstig, daß ihre Seele in ihnen verschmachtete.
| רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ |
6 Da schrieen sie zum HERRN in ihrer Not, und er rettete sie aus ihren Ängsten
| ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ |
7 und führte sie auf den rechten Weg, daß sie zu einer bewohnten Stadt gelangten,
| וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ |
8 die sollen dem HERRN danken für seine Gnade und für seine Wunder an den Menschenkindern,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
9 daß er die durstige Seele getränkt und die hungernde Seele mit Gutem gesättigt hat!
| כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ |
10 Die in Finsternis und Todesschatten saßen, gebunden in Elend und Eisen,
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ |
11 weil sie den Geboten Gottes widerstrebt und den Rat des Höchsten verachtet hatten,
| כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ |
12 so daß er ihr Herz durch Strafe beugte, daß sie dalagen und ihnen niemand half.
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ |
13 Da schrieen sie zum HERRN in ihrer Not, und er rettete sie aus ihren Ängsten,
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ |
14 und führte sie aus Finsternis und Todesschatten heraus und zerriß ihre Bande,
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ |
15 die sollen dem HERRN danken für seine Gnade und für seine Wunder an den Menschenkindern,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
16 daß er eherne Türen zerbricht und eiserne Riegel zerschlägt!
| כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ |
17 Die Toren, die wegen ihrer Übertretung und um ihrer Missetaten willen geplagt wurden,
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ |
18 daß ihrer Seele vor aller Nahrung ekelte und sie nahe waren den Pforten des Todes.
| כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ |
19 Da schrieen sie zum HERRN in ihrer Not, und er rettete sie aus ihren Ängsten.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ |
20 Er sandte sein Wort und machte sie gesund und ließ sie ihren Gräbern entrinnen,
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ |
21 die sollen dem HERRN danken für seine Gnade und für seine Wunder an den Menschenkindern,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
22 sollen ihm Dankopfer bringen und seine Taten jubelnd erzählen!
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ |
23 Die in Schiffen sich aufs Meer begaben und Handel trieben auf großen Wassern,
| יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ |
24 die des HERRN Werke sahen und seine Wunder auf hoher See,
| המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ |
25 wenn er sprach und einen Sturmwind erregte, der die Wellen in die Höhe warf,
| ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ |
26 daß sie emporfuhren gen Himmel und hinabfuhren zur Tiefe und ihre Seele vor Angst verging;
| יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ |
27 daß sie wirbelten und schwankten wie Trunkene, und alle ihre Weisheit dahin war.
| יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ |
28 Da schrieen sie zum HERRN in ihrer Not, und er führte sie heraus aus ihren Ängsten;
| ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ |
29 er stillte den Sturm, daß er schwieg und die Wellen sich beruhigten;
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ |
30 und jene wurden froh, daß sie sich legten; und er führte sie an das erwünschte Gestade,
| וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ |
31 die sollen dem HERRN danken für seine Gnade und für seine Wunder an den Menschenkindern
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
32 und sollen ihn erheben in der Versammlung des Volkes und im Kreise der Ältesten ihn rühmen!
| וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ |
33 Er machte Ströme zur Wüste und ließ Wasserquellen vertrocknen;
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ |
34 fruchtbares Land wurde zur Salzwüste wegen der Bosheit derer, die es bewohnten.
| ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ |
35 Er machte aber auch die Wüste zum Wasserteich und dürres Land zu Wasserquellen.
| ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ |
36 Und er ließ Hungrige daselbst wohnen, und sie gründeten eine bewohnte Stadt;
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ |
37 und sie säten Äcker an und pflanzten Weinberge und hatten von den Früchten einen schönen Ertrag;
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ |
38 und er segnete sie, daß sie sich stark mehrten, und auch ihres Viehs machte er nicht wenig,
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ |
39 nachdem sie vermindert worden waren und gedemütigt durch den Druck des Unglücks und Kummers,
| וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ |
40 als er Verachtung auf die Fürsten goß und sie irregehen ließ in unwegsamer Wildnis;
| שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ |
41 aber er erhob den Armen aus dem Elend und machte die Geschlechter wie Schafherden.
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ |
42 Die Redlichen sollen es sehen und sich freuen, und alle Bosheit soll ihr Maul verschließen!
| יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ |
43 Wer weise ist, der beobachte solches und merke sich die Gnadenerweisungen des HERRN!
| מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ |
