Psalm 106
1 Hallelujah! Danket dem HERRN, denn er ist gütig, seine Gnade währt ewiglich!
| הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ |
2 Wer kann die Machttaten des HERRN beschreiben und allen seinen Ruhm verkünden?
| מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃ |
3 Wohl denen, die das Recht beachten, die Gerechtigkeit üben allezeit!
| אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃ |
4 Gedenke meiner, o HERR, aus Gnaden gegen dein Volk, suche mich heim mit deinem Heil,
| זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃ |
5 daß ich einen Einblick bekomme in das Wohlergehen deiner Auserwählten, mich freue an der Freude deines Volkes und mich deines Erbteils rühme.
| לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃ |
6 Wir haben gesündigt samt unsern Vätern, wir haben verkehrt gehandelt, wir haben gefrevelt.
| חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃ |
7 Unsre Väter in Ägypten hatten nicht acht auf deine Wunder, sie gedachten nicht an die Größe deiner Güte und waren widerspenstig am Meer, am Schilfmeer.
| אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃ |
8 Aber er half ihnen um seines Namens willen, um seine Stärke kundzutun.
| ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃ |
9 Und er bedrohte das Schilfmeer, daß es vertrocknete, und ließ sie durch die Tiefen gehen wie auf einer Steppe.
| ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃ |
10 Und er rettete sie von der Hand des Hassers und erlöste sie aus der Hand des Feindes.
| ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃ |
11 Und das Wasser bedeckte ihre Bedränger, nicht einer von ihnen blieb übrig.
| ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃ |
12 Da glaubten sie seinen Worten und sangen sein Lob.
| ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃ |
13 Aber sie vergaßen seine Werke bald, sie warteten nicht auf seinen Rat,
| מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃ |
14 sondern ließen sich gelüsten in der Wüste und versuchten Gott in der Einöde.
| ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃ |
15 Und er gab ihnen, was sie forderten, sandte aber eine Seuche unter sie.
| ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃ |
16 Und sie wurden eifersüchtig auf Mose im Lager, auf Aaron, den Heiligen des HERRN.
| ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃ |
17 Da tat sich die Erde auf und verschlang Datan und bedeckte die Rotte Abirams;
| תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃ |
18 und Feuer verzehrte ihre Rotte, die Flamme versengte die Gottlosen.
| ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃ |
19 Sie machten ein Kalb am Horeb und warfen sich nieder vor dem gegossenen Bild.
| יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃ |
20 Sie vertauschten ihre Herrlichkeit gegen das Abbild eines Stiers, der Gras frißt.
| וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃ |
21 Sie vergaßen Gottes, ihres Retters, der große Dinge in Ägypten getan,
| שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ |
22 Wunder im Lande Hams, Furchtbares am Schilfmeer.
| נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ |
23 Und er gedachte sie zu vertilgen, wenn nicht Mose, sein Auserwählter, in den Riß getreten wäre vor seinem Angesicht, um seinen Grimm abzuwenden, daß er sie nicht vertilgte.
| ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃ |
24 Sie verachteten das liebliche Land, sie glaubten seinem Worte nicht.
| וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃ |
25 Und sie murrten in ihren Zelten, sie gehorchten nicht der Stimme des HERRN.
| וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃ |
26 Da erhob er seine Hand [und schwur], sie niederzustrecken in der Wüste
| וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃ |
27 und ihren Samen unter die Nationen zu werfen und sie zu zerstreuen in die Länder.
| ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃ |
28 Und sie hängten sich an den Baal-Peor und aßen Opfer der toten [Götzen],
| ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃ |
29 und sie erzürnten ihn mit ihrem Tun; da brach die Plage unter ihnen aus.
| ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃ |
30 Aber Pinehas trat auf und übte Gericht, so daß die Plage aufgehalten ward.
| ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃ |
31 Das wurde ihm zur Gerechtigkeit gerechnet auf alle Geschlechter, in Ewigkeit.
| ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃ |
32 Und sie erzürnten ihn am Haderwasser, und es erging Mose übel um ihretwillen.
| ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃ |
33 Denn sie betrübten seinen Geist, und er redete unbedacht mit seinen Lippen.
| כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃ |
34 Sie vertilgten die Völker nicht, von denen der HERR ihnen gesagt hatte;
| לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃ |
35 sondern ließen sich ein mit den Heiden und lernten ihre Weise.
| ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃ |
36 Und sie dienten ihren Götzen, und diese wurden ihnen zum Fallstrick.
| ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ |
37 Und sie opferten ihre Söhne und ihre Töchter den bösen Geistern.
| ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ |
38 Und sie vergossen unschuldiges Blut, das Blut ihrer Söhne und ihrer Töchter, welche sie den Götzen Kanaans opferten, und so wurde das Land durch Blutschulden entweiht.
| וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃ |
39 Und sie befleckten sich mit ihren Werken und hurten mit ihrem Tun.
| ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ |
40 Da entbrannte der Zorn des HERRN wider sein Volk, und er faßte einen Abscheu gegen sein Erbe.
| ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃ |
41 Und er gab sie in die Hand der Nationen, daß ihre Hasser über sie herrschten.
| ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃ |
42 Und ihre Feinde bedrückten sie, und sie wurden gedemütigt unter ihre Hand.
| וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃ |
43 Er errettete sie oftmals; aber sie widerstrebten ihm mit ihren Anschlägen und kamen herunter durch eigene Schuld.
| פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ |
44 Aber er sah ihre Not an, als er ihr Schreien hörte,
| וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ |
45 und gedachte seines Bundes mit ihnen und empfand Mitleid nach seiner großen Huld
| ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃ |
46 und ließ sie Erbarmen finden bei denen, die sie gefangen hielten.
| ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃ |
47 Hilf uns, HERR, unser Gott, sammle uns aus den Heiden, daß wir deinem heiligen Namen danken und uns glücklich preisen, zu deinem Ruhm!
| הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ |
48 Gelobt sei der HERR, der Gott Israels, von Ewigkeit zu Ewigkeit, und alles Volk soll sagen: Amen! Hallelujah!
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃ |
