Psalm 105
1 Danket dem HERRN, ruft seinen Namen an, macht unter den Völkern seine Taten bekannt!
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ |
2 Singet vor ihm, spielet vor ihm, redet von allen seinen Wundern!
| שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ |
3 Rühmet euch seines heiligen Namens! Es freue sich das Herz derer, die den HERRN suchen!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ |
4 Fragt nach dem HERRN und nach seiner Macht, suchet sein Angesicht allezeit!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ |
5 Gedenket seiner Wunder, die er getan, seiner Zeichen und der Urteile seines Mundes!
| זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ |
6 O Same Abrahams, seines Knechtes, o ihr Söhne Jakobs, seine Auserkorenen!
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ |
7 Er, der HERR, ist unser Gott; auf der ganzen Erde gilt sein Recht.
| הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ |
8 Er gedenkt auf ewig an seinen Bund, an das Wort, das er tausend Geschlechtern befohlen hat;
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ |
9 [des Bundes, ] den er mit Abraham geschlossen, seines Eides, den er Isaak geschworen hat.
| אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ |
10 Er stellte ihn auf für Jakob als Satzung, für Israel als ewigen Bund,
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ |
11 da er sprach: «Dir gebe ich das Land Kanaan als euer Erbteil»,
| לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ |
12 da sie noch leicht zu zählen waren, gar wenige und Fremdlinge darin,
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ |
13 und wandern mußten von einem Volk zum andern und von einem Königreich zum andern.
| ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ |
14 Er ließ sie von keinem Menschen bedrücken und züchtigte Könige um ihretwillen:
| לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ |
15 «Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten kein Leid!»
| אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ |
16 Und er rief eine Hungersnot herbei über das Land und zerschlug jegliche Stütze an Brot.
| ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ |
17 Er sandte einen Mann vor ihnen her, Joseph ward zum Sklaven verkauft!
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ |
18 Sie zwangen seinen Fuß in einen Stock; seine Seele geriet in Fesseln;
| ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ |
19 bis zur Zeit, da sein Wort eintraf und der Ausspruch des HERRN ihn geläutert hatte.
| עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ |
20 Der König sandte hin und befreite ihn; der die Völker beherrschte, ließ ihn los.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ |
21 Er setzte ihn zum Herrn über sein Haus und zum Herrscher über alle seine Güter,
| שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ |
22 daß er seine Fürsten nach Belieben binde und seine Ältesten unterweise.
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ |
23 Da zog Israel nach Ägypten, und Jakob wurde ein Fremdling im Lande Hams.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ |
24 Und er machte sein Volk sehr fruchtbar und ließ es zahlreicher werden als seine Dränger.
| ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ |
25 Er wandte ihr Herz, sein Volk zu hassen, arglistig zu handeln an seinen Knechten.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ |
26 Er sandte Mose, seinen Knecht, Aaron, den er erwählt hatte.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ |
27 Die verrichteten seine Zeichen unter ihnen und taten Wunder im Lande Hams.
| שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ |
28 Er sandte Finsternis, und es ward Nacht, damit sie seinen Worten nicht widerstreben möchten.
| שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ |
29 Er verwandelte ihre Gewässer in Blut und tötete ihre Fische;
| הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ |
30 ihr Land wimmelte von Fröschen bis in die Gemächer ihrer Könige.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ |
31 Er sprach; und es kamen Fliegenschwärme, Mücken in alle ihre Grenzen.
| אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ |
32 Er gab ihnen Hagel statt Regen, Feuerflammen auf ihr Land;
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ |
33 und er schlug ihre Weinstöcke und Feigenbäume und zerbrach die Bäume in ihrem Land.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ |
34 Er sprach; da kamen Heuschrecken und Käfer ohne Zahl,
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ |
35 die fraßen alles Kraut im Lande und verzehrten ihre Feldfrüchte.
| ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ |
36 Und er schlug alle Erstgeburt in ihrem Lande, alle Erstlinge ihrer Kraft.
| ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ |
37 Aber sie ließ er ausziehen mit Silber und Gold, und es war kein Strauchelnder unter ihren Stämmen.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ |
38 Ägypten war froh, daß sie gingen; denn der Schrecken vor ihnen war auf sie gefallen.
| שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ |
39 Er breitete vor ihnen eine Wolke aus zur Decke und Feuer, um die Nacht zu erleuchten.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ |
40 Sie forderten; da ließ er Wachteln kommen und sättigte sie mit Himmelsbrot.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ |
41 Er öffnete den Felsen; da floß Wasser heraus; es floß ein Bach in der Wüste.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ |
42 Denn er gedachte an sein heiliges Wort, an Abraham, seinen Knecht.
| כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ |
43 Er ließ sein Volk ausziehen mit Freuden, mit Jubel seine Auserwählten.
| ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ |
44 Und er gab ihnen die Länder der Heiden; und woran die Völker sich abgemüht hatten, das nahmen sie in Besitz;
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ |
45 auf daß sie seine Satzungen halten und seine Lehren bewahren möchten. Hallelujah!
| בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ |
