Psalm 102
1 Ein Gebet des Elenden, wenn er schmachtet und seine Klage vor dem HERRN ausschüttet. O HERR, höre mein Gebet, und mein Schreien komme vor dich!
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא |
2 Verbirg dein Angesicht nicht vor mir am Tage meiner Not; neige dein Ohr zu mir; am Tage, da ich dich anrufe, erhöre mich eilends!
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני |
3 Denn meine Tage sind in Rauch aufgegangen, und meine Gebeine glühen wie ein Ofen.
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו |
4 Mein Herz ist geschlagen und verdorrt wie Gras; denn ich habe vergessen, mein Brot zu essen.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי |
5 Vor lauter Seufzen kleben meine Knochen an meinem Fleisch.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי |
6 Ich gleiche einer Rohrdommel in der Wüste, bin wie ein Käuzlein in den Ruinen;
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות |
7 ich wache und bin wie ein einsamer Vogel auf dem Dach.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג |
8 Täglich schmähen mich meine Feinde, und die wider mich toben, schwören bei mir;
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו |
9 denn ich esse Asche wie Brot und mische meinen Trank mit Tränen
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי |
10 wegen deines Grimms und deines Zorns, daß du mich aufgehoben und hingeschleudert hast.
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני |
11 Meine Tage sind wie ein langgestreckter Schatten, und ich verdorre wie Gras.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש |
12 Aber du, o HERR, bleibst ewig und dein Gedächtnis von einem Geschlecht zum andern.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר |
13 Du wollest dich aufmachen und dich über Zion erbarmen; denn es ist Zeit, daß du ihr gnädig seiest, die Stunde ist gekommen!
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד |
14 Denn deine Knechte lieben Zions Steine und trauern über ihren Schutt.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו |
15 Dann werden die Heiden den Namen des HERRN fürchten und alle Könige auf Erden deine Herrlichkeit,
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך |
16 wenn der HERR Zion gebaut hat und erschienen ist in seiner Herrlichkeit,
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו |
17 wenn er sich zum Gebet der Heimatlosen gewendet und ihr Gebet nicht verachtet hat.
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם |
18 Das wird man aufschreiben für das spätere Geschlecht, und das Volk, das geschaffen werden soll, wird den HERRN loben,
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה |
19 daß er herabgeschaut hat von der Höhe seines Heiligtums, daß der HERR vom Himmel zur Erde geblickt hat,
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט |
20 zu hören das Seufzen der Gefangenen und loszumachen die Kinder des Todes;
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה |
21 auf daß sie den Namen des HERRN preisen zu Zion und sein Lob in Jerusalem,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם |
22 wenn die Völker sich versammeln allzumal und die Königreiche, dem HERRN zu dienen.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה |
23 Er hat auf dem Wege meine Kraft gebeugt, meine Tage verkürzt.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי |
24 Ich spreche: Mein Gott, nimm mich nicht weg in der Hälfte meiner Tage! Deine Jahre währen für und für.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך |
25 Du hast vormals die Erde gegründet, und die Himmel sind deiner Hände Werk.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים |
26 Sie werden vergehen, du aber bleibst; sie alle werden wie ein Kleid veralten, wie ein Gewand wirst du sie wechseln, und sie werden verschwinden.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו |
27 Du aber bleibst, der du bist, und deine Jahre nehmen kein Ende!
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו |
28 Die Kinder deiner Knechte werden bleiben, und ihr Same wird vor dir bestehen.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון |
