Sprueche 1
1 Sprüche Salomos, des Sohnes Davids, des Königs von Israel,
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל |
2 daß man Weisheit und Zucht erlerne und verständige Reden verstehe,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה |
3 daß man Gedankenzucht erlange, Rechtssinn, Urteilskraft und Aufrichtigkeit;
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים |
4 damit den Einfältigen Klugheit, den Jünglingen Erkenntnis und Besonnenheit verliehen werde.
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה |
5 Wer weise ist, hört darauf und vermehrt seine Kenntnisse, und wer verständig ist, eignet sich Fertigkeiten an,
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה |
6 damit er Sprichwörter und bildliche Rede verstehe, die Worte der Weisen und ihre Rätsel.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם |
7 Die Furcht des HERRN ist der Anfang der Erkenntnis; nur Toren verachten Weisheit und Zucht!
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו |
8 Höre, mein Sohn, die Unterweisung deines Vaters und verwirf nicht die Lehre deiner Mutter!
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך |
9 Denn sie sind ein schöner Kranz für dein Haupt und ein Geschmeide um deinen Hals.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך |
10 Mein Sohn, wenn dich Sünder überreden wollen, so willige nicht ein,
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא |
11 wenn sie sagen: «Komm mit uns, wir wollen auf Blut lauern, wir wollen dem Unschuldigen ohne Ursache nachstellen;
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם |
12 wir wollen sie verschlingen wie der Scheol die Lebendigen, als sänken sie unversehens ins Grab! (Sheol h7585)
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) |
13 Wir wollen allerlei kostbares Gut gewinnen und unsre Häuser füllen mit Raub;
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל |
14 schließe dich uns auf gut Glück an, wir wollen gemeinsame Kasse führen!»
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו |
15 Mein Sohn, geh nicht mit ihnen auf dem Wege, halte deinen Fuß zurück von ihrem Pfad!
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם |
16 Denn ihre Füße laufen zum Bösen und eilen Blut zu vergießen.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם |
17 Denn vergeblich wird das Netz ausgespannt vor den Augen aller Vögel;
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף |
18 sie aber lauern auf ihr eigenes Blut und stellen ihrem eigenen Leben nach.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם |
19 Dies ist das Schicksal aller, die nach [ungerechtem] Gewinn trachten: er kostet seinen Besitzern die Seele!
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח |
20 Die Weisheit ruft draußen laut, öffentlich läßt sie ihre Stimme hören;
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה |
21 im ärgsten Straßenlärm schreit sie, an den Pforten der Stadttore hält sie ihre Reden:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר |
22 Wie lange wollt ihr Einfältigen die Einfalt lieben und ihr Spötter Lust am Spotten haben und ihr Toren Erkenntnis hassen?
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת |
23 Kehret um zu meiner Zurechtweisung! Siehe, ich will euch meinen Geist sprudeln lassen, euch meine Worte kundtun!
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם |
24 Darum, weil ich rufe und ihr mich abweiset, weil ich meine Hand ausstrecke und niemand darauf achtet,
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב |
25 weil ihr vielmehr allen meinen Rat verwerfet und meine Zurechtweisung nicht begehret,
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם |
26 so werde auch ich eures Unglücks lachen und euer spotten,
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם |
27 wenn das, was ihr fürchtet, wie ein Wetter über euch kommt und euer Schicksal euch wie ein Wirbelsturm überraschen wird, wenn euch Angst und Not überfällt.
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה |
28 Dann werden sie mich anrufen, aber ich werde nicht antworten; sie werden mich eifrig suchen und nicht finden,
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני |
29 darum, daß sie die Erkenntnis gehaßt und die Furcht des HERRN nicht erwählt haben,
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו |
30 daß sie meinen Rat nicht begehrt und alle meine Zurechtweisung verschmäht haben.
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי |
31 Darum sollen sie von der Frucht ihres eigenen Weges essen und von ihren eigenen Ratschlägen genug bekommen!
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו |
32 Denn ihre Verirrung bringt die Einfältigen um, und ihre Sorglosigkeit stürzt die Toren ins Verderben.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם |
33 Wer aber mir gehorcht, wird sicher wohnen und kein Unheil fürchten müssen.
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה |
