Sprueche 7
1 Mein Sohn, bewahre meine Rede und birg meine Gebote in dir!
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ |
2 Beobachte meine Gebote, so wirst du leben, und bewahre meine Lehre wie einen Augapfel!
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ |
3 Binde sie an deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens!
| קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ |
4 Sprich zur Weisheit: Du bist meine Schwester! und sage zum Verstand: Du bist mein Vertrauter!
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ |
5 daß du bewahrt bleibest vor dem fremden Weibe, vor der Buhlerin, die glatte Worte gibt!
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ |
6 Denn als ich am Fenster meines Hauses durch das Gitter guckte
| כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ |
7 und die Einfältigen beobachtete, bemerkte ich unter den Söhnen einen unverständigen Jüngling.
| וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ |
8 Der strich auf der Gasse herum, nicht weit von ihrem Winkel, und betrat den Weg zu ihrem Haus
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ |
9 in der Dämmerung, beim Einbruch der Nacht, da es dunkelte.
| בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ |
10 Siehe, da lief ihm ein Weib entgegen im Hurenschmuck und verschmitzten Herzens,
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ |
11 frech und zügellos. Ihre Füße können nicht zu Hause bleiben;
| המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ |
12 bald auf der Straße, bald auf den Plätzen, an allen Ecken lauert sie.
| פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ |
13 Die ergriff und küßte ihn, und mit unverschämter Miene sprach sie zu ihm:
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ |
14 «Ich war ein Dankopfer schuldig, heute habe ich meine Gelübde bezahlt;
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ |
15 darum bin ich ausgegangen dir entgegen, um eifrig dein Angesicht zu suchen, und ich fand dich auch!
| על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ |
16 Ich habe mein Lager mit Teppichen gepolstert, mit bunten Decken von ägyptischem Garn;
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ |
17 ich habe mein Bett besprengt mit Myrrhe, Aloe und Zimt.
| נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ |
18 Komm, wir wollen der Liebe genießen bis zum Morgen, uns an Liebkosungen ergötzen!
| לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ |
19 Denn der Mann ist nicht zu Hause, er hat eine weite Reise angetreten,
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ |
20 er hat den Geldbeutel mitgenommen und kommt erst am Tage des Vollmonds wieder heim.»
| צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ |
21 Durch ihr eifriges Zureden machte sie ihn geneigt und bewog ihn mit ihren glatten Worten,
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ |
22 so daß er ihr plötzlich nachlief, wie ein Ochse zur Schlachtbank geht und wie ein Gefesselter zum Narrenhaus
| הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ |
23 (bis ihm der Pfeil die Leber spaltet), wie ein Vogel ins Netz hinein fliegt und nicht weiß, daß es ihn sein Leben kostet!
| עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ |
24 So schenkt mir nun Gehör, ihr Söhne, und merkt auf die Reden meines Mundes!
| ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ |
25 Dein Herz neige sich nicht ihren Wegen zu, und verirre dich nicht auf ihre Pfade;
| אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ |
26 denn sie hat viele verwundet und zu Fall gebracht, und gewaltig ist die Zahl ihrer Opfer.
| כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ |
