Sprueche 19
1 Ein Armer, der in seiner Unschuld wandelt, ist besser als ein verkehrtes, dummes Maul.
| טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ |
2 Schon Mangel an Erkenntnis ist nicht gut für die Seele, und wer zu schnell geht, geht leicht fehl.
| גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ |
3 Des Menschen Dummheit verdirbt seinen Weg, und alsdann murrt sein Herz wider den HERRN.
| אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ |
4 Reichtum macht viele Freunde; der Arme aber wird von seinem Freunde verlassen.
| הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ |
5 Ein falscher Zeuge bleibt nicht ungestraft, und wer Lügen ausspricht, wird nicht entrinnen.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ |
6 Viele schmeicheln dem Vornehmen, und jeder will ein Freund dessen sein, der Geschenke gibt.
| רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ |
7 Den Armen hassen alle seine Brüder; sollten sich nicht auch seine Freunde von ihm entfernen? Geht er auf ihre Worte, so sind sie nichts!
| כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ |
8 Wer Verstand erwirbt, liebt seine Seele; wer Vernunft bewahrt, findet Gutes.
| קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ |
9 Ein falscher Zeuge bleibt nicht ungestraft, und wer Lügen ausspricht, geht zugrunde.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ |
10 Einem Toren ziemt Wohlleben nicht, geschweige denn einem Knecht, über Fürsten zu herrschen.
| לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ |
11 Klugheit macht einen Menschen geduldig, und es ist ihm eine Ehre, Vergehungen zu übersehen.
| שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ |
12 Wie das Brüllen des Löwen ist des Königs Zorn, seine Gunst wie der Tau auf grünem Grase.
| נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ |
13 Ein törichter Sohn ist seines Vaters Unglück, und ein zänkisches Weib ist eine beständige Dachtraufe.
| הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ |
14 Haus und Hof erbt man von den Vätern; aber vom HERRN kommt ein verständiges Weib.
| בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ |
15 Faulheit versenkt in tiefen Schlaf, und eine lässige Seele muß hungern.
| עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ |
16 Wer das Gebot bewahrt, der bewahrt seine Seele; wer aber seiner Wege nicht achtet, muß sterben.
| שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ |
17 Wer sich des Armen erbarmt, der leiht dem HERRN; und Er wird ihm seine Wohltat vergelten.
| מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ |
18 Züchtige deinen Sohn, weil noch Hoffnung vorhanden ist; aber laß dir nicht in den Sinn kommen, ihn zu töten!
| יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ |
19 Wer jähzornig ist, muß Buße zahlen; denn wenn du ihn davon befreist, so machst du nur, daß er's wieder tut.
| גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ |
20 Gehorche dem Rat und nimm die Züchtigung an, damit du endlich weise wirst!
| שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ |
21 Ein Mensch macht vielerlei Pläne in seinem Herzen; aber der Rat des HERRN besteht.
| רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ |
22 Des Menschen Zierde ist seine Güte, und ein Armer ist besser als ein Lügner.
| תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ |
23 Die Furcht des HERRN dient zum Leben; wer daran reich ist, der wird über Nacht von keinem Unglück heimgesucht.
| יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ |
24 Der Faule steckt seine Hand in den Topf und mag sie nicht wieder zum Munde bringen.
| טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ |
25 Schlage den Spötter, so wird der Einfältige klug; weise den Verständigen zurecht, er läßt sich's zur Lehre dienen!
| לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ |
26 Wer den Vater mißhandelt und die Mutter verjagt, ist ein Sohn, der Schande und Schmach bereitet.
| משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ |
27 Laß ab, mein Sohn, die Unterweisung zu hören, wenn du von den vernünftigen Lehren doch abweichen willst!
| חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ |
28 Ein nichtsnutziger Zeuge verhöhnt das Gericht, und der Mund der Gottlosen verschlingt Lügen.
| עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ |
29 Für die Spötter sind Strafgerichte bereit und Schläge für den Rücken der Toren.
| נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ |
