Nehemia 10
1 Zu der Versiegelung aber waren verordnet: Nehemia, der Landpfleger,
| ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה |
2 der Sohn Hachaljas, und Zedekia, Seraja,
| שריה עזריה ירמיה |
3 Asarja, Jeremia, Paschchur, Amarja,
| פשחור אמריה מלכיה |
4 Malchija, Hattus, Sebanja, Malluch,
| חטוש שבניה מלוך |
5 Harim, Meremot, Obadja, Daniel,
| חרם מרמות עבדיה |
6 Ginneton, Baruch, Mesullam,
| דניאל גנתון ברוך |
7 Abija, Mijamin, Maasja, Bilgai und Semaja;
| משלם אביה מימן |
8 dies waren die Priester.
| מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים |
9 Ferner die Leviten: Jesua, der Sohn Asanjas, Binnui, aus den Kindern Henadads, und Kadmiel.
| והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל |
10 Und ihre Brüder: Sebanja, Hodija, Kelita,
| ואחיהם--שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן |
11 Pelaja, Hanan, Micha,
| מיכא רחוב חשביה |
12 Rechob, Hasabja, Sakkur,
| זכור שרביה שבניה |
13 Serebja, Sebanja, Hodija, Bani, Beninu.
| הודיה בני בנינו |
14 Die Häupter des Volkes: Parhos, Pachat-Moab,
| ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני |
15 Elam, Sattu, Bani;
| בני עזגד בבי |
16 Bunni, Asgad, Bebai,
| אדניה בגוי עדין |
17 Adonia, Bigvai, Adin,
| אטר חזקיה עזור |
18 Ather, Hiskia, Assur, Hodija,
| הודיה חשם בצי |
19 Hasum, Bezai, Hariph,
| חריף ענתות נובי (ניבי) |
20 Anatot, Nebai, Magpias,
| מגפיעש משלם חזיר |
21 Messulam, Hesir, Mesesabeel,
| משיזבאל צדוק ידוע |
22 Zadok, Jaddua, Pelatja,
| פלטיה חנן עניה |
23 Hanan, Anaja, Hosea, Hananja,
| הושע חנניה חשוב |
24 Hassub, Hallohes, Pilha, Sobek, Rehum,
| הלוחש פלחא שובק |
25 Hasabna, Maaseja,
| רחום חשבנה מעשיה |
26 Achija, Hanan,
| ואחיה חנן ענן |
27 Anan, Malluch, Harim und Baana.
| מלוך חרם בענה |
28 Und das übrige Volk, die Priester, die Leviten, die Torhüter, die Sänger, die Tempeldiener und alle, die sich von den Völkern der Länder abgesondert hatten zum Gesetze Gottes, samt ihren Frauen, ihren Söhnen und Töchtern, alle, die es wissen und verstehen konnten,
| ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין |
29 die schlossen sich ihren Brüdern, den Vornehmen unter ihnen, an. Sie kamen, um zu schwören und sich eidlich zu verpflichten, im Gesetze Gottes, welches durch Mose, den Knecht Gottes, gegeben worden ist, zu wandeln und alle Gebote, Rechte und Satzungen des HERRN, unsres Gottes, zu beobachten und zu tun.
| מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו |
30 Und daß wir unsere Töchter nicht den Völkern des Landes geben, noch ihre Töchter für unsere Söhne nehmen wollten.
| ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו |
31 Und daß, wenn die Völker des Landes am Sabbattag Waren und allerlei Speisen zum Verkauf brächten, wir sie ihnen am Sabbat und an heiligen Tagen nicht abnehmen, und daß wir im siebenten Jahre auf [die Bestellung der Felder] und auf jede Schuldforderung verzichten wollten.
| ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור--לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד |
32 Und wir legten uns die Verpflichtung auf, jährlich das Drittel eines Schekels für den Dienst im Hause unsres Gottes zu geben: für die Schaubrote,
| והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו |
33 für das tägliche Speisopfer und das tägliche Brandopfer, [für die Opfer] an den Sabbaten, Neumonden und Festtagen, und für das Geheiligte und für die Sündopfer, um für Israel Sühne zu erwirken, und für den ganzen Dienst im Hause unsres Gottes.
| ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות--לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו |
34 Wir warfen auch das Los, wir, die Priester, Leviten und das Volk, wegen der Spenden an Holz, daß wir dieses Jahr für Jahr, zu bestimmten Zeiten, familienweise zum Hause unsres Gottes bringen wollten, damit es auf dem Altar des HERRN, unsres Gottes, verbrannt werde, wie im Gesetze geschrieben steht;
| והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם--להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה |
35 auch daß wir jährlich die Erstlinge unsres Landes und die Erstlinge aller Früchte von allen Bäumen, Jahr für Jahr, zum Hause des HERRN bringen wollten;
| ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ--שנה בשנה לבית יהוה |
36 ebenso die Erstgeburt unsrer Söhne und unsres Viehes (wie im Gesetze geschrieben steht) und die Erstlinge unsrer Rinder und unsrer Schafe; daß wir das alles zum Hause Gottes bringen wollten, zu den Priestern, die im Hause unsres Gottes dienen.
| ואת בכרות בנינו ובהמתנו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו |
37 Auch daß wir den Priestern die Erstlinge unsres Mehls und unsrer Hebopfer und die Früchte von allen Bäumen, von Most und Öl in die Kammern am Hause unsres Gottes bringen wollten, ebenso den Leviten den Zehnten unsres Bodens; daß die Leviten den Zehnten erheben sollten in allen Städten, wo wir Ackerbau treiben.
| ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו |
38 Und der Priester, der Sohn Aarons, soll bei den Leviten sein, wenn sie den Zehnten erheben, und die Leviten sollen den Zehnten von ihrem Zehnten zum Hause unsres Gottes, in die Kammern des Schatzhauses heraufbringen.
| והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר |
39 Denn in die Kammern sollen die Kinder Israel und die Kinder Levi das Hebopfer vom Korn, Most und Öl bringen, weil dort die Geräte des Heiligtums sind und die Priester, welche dienen, und die Torhüter und Sänger. Und so wollen wir das Haus unsres Gottes nicht verlassen.
| כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו |
