Klagelieder 5
1 Gedenke, HERR, was uns widerfahren ist! Schau her und siehe unsere Schmach!
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ |
2 Unser Erbe ist den Fremden zugefallen, unsere Häuser den Ausländern.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ |
3 Wir sind Waisen geworden, vaterlos, unsere Mütter zu Witwen.
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ |
4 Unser Wasser trinken wir um Geld, unser Holz kommt uns gegen Bezahlung zu.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ |
5 Unsere Verfolger sind uns beständig auf dem Hals; werden wir müde, so gönnt man uns keine Ruhe.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ |
6 Wir haben Ägypten die Hand gereicht und Assur, um genug Brot zu erhalten.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ |
7 Unsere Väter, die gesündigt haben, sind nicht mehr; wir müssen ihre Schuld tragen.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ |
8 Knechte herrschen über uns; niemand befreit uns aus ihrer Hand!
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ |
9 Wir schaffen unsere Nahrung unter Lebensgefahr herbei, weil uns in der Wüste das Schwert bedroht.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ |
10 Unsere Haut ist schwarz wie ein Ofen, so versengt uns der Hunger.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ |
11 Frauen wurden in Zion vergewaltigt, Jungfrauen in den Städten Judas.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ |
12 Fürsten wurden durch ihre Hand gehängt, die Person der Alten hat man nicht geachtet.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ |
13 Jünglinge müssen Mühlsteine tragen und Knaben straucheln unter Bürden von Holz.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ |
14 Die Ältesten bleiben weg vom Tor, und die Jünglinge lassen ihr Saitenspiel.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ |
15 Die Freude unsres Herzens ist dahin, unser Reigen hat sich in Klage verwandelt.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ |
16 Die Krone ist uns vom Haupte gefallen; wehe uns, daß wir gesündigt haben!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ |
17 Darob ist unser Herz krank geworden, darum sind unsere Augen trübe:
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ |
18 weil der Berg Zion verwüstet ist; Füchse tummeln sich daselbst.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ |
19 Du aber, o HERR, bleibst ewiglich, dein Thron besteht für und für!
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ |
20 Warum willst du uns für immer vergessen, uns verlassen auf Lebenszeit?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ |
21 Bringe uns zu dir zurück, o HERR, so kehren wir um; laß es wieder werden wie vor alters!
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ |
22 Oder hast du uns gänzlich verworfen, bist du allzusehr über uns erzürnt?
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ |
