Klagelieder 3
1 Ich bin der Mann, der tief gebeugt worden ist durch die Rute seines Zorns.
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ |
2 Mich hat er verjagt und in die Finsternis geführt und nicht ans Licht.
| אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ |
3 Nur gegen mich kehrt er immer wieder den ganzen Tag seine Hand.
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ |
4 Er hat mein Fleisch und meine Haut verschlungen und meine Knochen zermalmt.
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ |
5 Er hat rings um mich her Gift und Drangsal aufgebaut.
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ |
6 In dunkeln Höhlen läßt er mich wohnen wie längst Verstorbene.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ |
7 Er hat mich eingemauert, daß ich nicht herauskommen kann; mit ehernen Ketten hat er mich beschwert.
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ |
8 Ob ich auch schreie und rufe, verstopft er doch die Ohren vor meinem Gebet.
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ |
9 Quadersteine legt er mir in den Weg, krümmt meine Pfade.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ |
10 Er lauert mir auf wie ein Bär, wie ein Löwe im Dickicht.
| דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ |
11 Er hat mich auf Abwege gebracht, ist über mich hergefallen und hat mich arg zugerichtet.
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ |
12 Er hat seinen Bogen gespannt und mich dem Pfeile zum Ziel gesetzt.
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ |
13 Er hat mir seines Köchers Söhne in die Nieren gejagt.
| הביא בכליותי בני אשפתו׃ |
14 Ich bin allem Volk zum Gelächter geworden, ihr Liedlein den ganzen Tag.
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ |
15 Er hat mich mit Bitterkeit gesättigt, mit Wermut getränkt.
| השביעני במרורים הרוני לענה׃ |
16 Er ließ meine Zähne sich an Kies zerbeißen, er hat mich mit Asche bedeckt.
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ |
17 Und du hast meine Seele aus dem Frieden verstoßen, daß ich des Glückes vergaß.
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ |
18 Und ich sprach: Meine Lebenskraft ist dahin, meine Hoffnung auf den HERRN.
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ |
19 Sei eingedenk meines Elends, meiner Verfolgung, des Wermuts und des Gifts!
| זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ |
20 Beständig denkt meine Seele daran und ist tief gebeugt!
| זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ |
21 Dieses aber will ich meinem Herzen vorhalten, darum will ich Hoffnung fassen:
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ |
22 Gnadenbeweise des HERRN sind's, daß wir nicht gänzlich aufgerieben wurden, denn seine Barmherzigkeit ist nicht zu Ende;
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ |
23 sie ist alle Morgen neu, und deine Treue ist groß!
| חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ |
24 Der HERR ist mein Teil, spricht meine Seele; darum will ich auf ihn hoffen.
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ |
25 Der HERR ist gütig gegen die, welche auf ihn hoffen, gegen die Seele, die nach ihm fragt.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ |
26 Gut ist's, schweigend zu warten auf das Heil des HERRN.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ |
27 Es ist einem Manne gut, in seiner Jugend das Joch zu tragen.
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ |
28 Er sitze einsam und schweige, wenn man ihm eines auferlegt!
| ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ |
29 Er stecke seinen Mund in den Staub; vielleicht ist noch Hoffnung vorhanden!
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ |
30 Schlägt ihn jemand, so biete er ihm den Backen dar und lasse sich mit Schmach sättigen!
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ |
31 Denn der Herr wird nicht ewig verstoßen;
| כי לא יזנח לעולם אדני׃ |
32 sondern wenn er betrübt hat, so erbarmt er sich auch nach der Größe seiner Gnade.
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ |
33 Denn nicht aus Lust plagt und betrübt ER die Menschenkinder.
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ |
34 Wenn alle Gefangenen eines Landes mit Füßen getreten,
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ |
35 wenn das Recht eines Mannes vor dem Angesicht des Höchsten gebeugt,
| להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ |
36 die Rechtssache eines Menschen verdreht wird, sollte der Herr es nicht beachten?
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ |
37 Wer hat je etwas gesagt und es ist geschehen, ohne daß der Herr es befahl?
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ |
38 Geht nicht aus dem Munde des Höchsten das Böse und das Gute hervor?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ |
39 Was beklagt sich der Mensch? Es hätte sich wahrlich jeder über seine Sünde zu beklagen!
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ |
40 Lasset uns unsere Wege erforschen und durchsuchen und zum HERRN zurückkehren!
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ |
41 Lasset uns unsere Herzen samt den Händen zu Gott im Himmel erheben!
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ |
42 Wir sind abtrünnig und widerspenstig gewesen; das hast du nicht vergeben;
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ |
43 du hast dich im Zorn verborgen und uns verfolgt; du hast uns ohne Gnade erwürgt;
| סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ |
44 du hast dich in eine Wolke gehüllt, daß kein Gebet hindurchdrang;
| סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ |
45 du hast uns zu Kot und Abscheu gemacht unter den Völkern!
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ |
46 Alle unsere Feinde haben ihr Maul gegen uns aufgesperrt.
| פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ |
47 Grauen und Grube wurden uns beschieden, Verwüstung und Untergang.
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ |
48 Es rinnen Wasserbäche aus meinen Augen wegen des Untergangs der Tochter meines Volkes.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ |
49 Mein Auge tränt unaufhörlich; denn da ist keine Ruhe,
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ |
50 bis der HERR vom Himmel herabschauen und dareinsehen wird.
| עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ |
51 Was ich sehen muß, tut meiner Seele weh ob aller Töchter meiner Stadt.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ |
52 Die mich ohne Ursache hassen, stellten mir heftig nach wie einem Vogel;
| צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ |
53 sie wollten mich in der Grube ums Leben bringen und warfen Steine auf mich.
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ |
54 Die Wasser gingen über mein Haupt; ich sagte: Ich bin verloren!
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ |
55 Aber ich rief, HERR, deinen Namen an, tief unten aus der Grube.
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ |
56 Du hörtest meine Stimme: «Verschließe dein Ohr nicht vor meinem Seufzen, vor meinem Hilferuf!»
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ |
57 Du nahtest dich mir des Tages, als ich dich anrief, du sprachest: Fürchte dich nicht!
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ |
58 Du führtest, o Herr, die Sache meiner Seele, du rettetest mir das Leben!
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ |
59 Du hast, o HERR, meine Unterdrückung gesehen; schaffe du mir Recht!
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ |
60 Du hast all ihre Rachgier gesehen, alle ihre Anschläge wider mich;
| ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ |
61 du hast, o HERR, ihr Schmähen gehört, alle ihre Pläne gegen mich,
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ |
62 die Reden meiner Widersacher und ihr beständiges Murmeln über mich.
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ |
63 Siehe doch: ob sie niedersitzen oder aufstehen, so bin ich ihr Spottlied.
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ |
64 Vergilt ihnen, o HERR, nach dem Werk ihrer Hände!
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ |
65 Gib ihnen Verstockung ins Herz, dein Fluch komme über sie!
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ |
66 Verfolge sie in deinem Zorn und vertilge sie unter dem Himmel des HERRN hinweg!
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ |
