Johannes 7
1 Darnach zog Jesus umher in Galiläa; denn er wollte nicht in Judäa umherziehen, weil die Juden ihn zu töten suchten.
| אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃ |
2 Es war aber das Laubhüttenfest der Juden nahe.
| ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ |
3 Da sprachen seine Brüder zu ihm: Brich doch auf von hier und ziehe nach Judäa, damit auch deine Jünger die Werke sehen, die du tust!
| ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃ |
4 Denn niemand tut etwas im Verborgenen und sucht doch öffentlich bekannt zu sein. Wenn du solches tust, so offenbare dich der Welt!
| כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃ |
5 Denn auch seine Brüder glaubten nicht an ihn.
| כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ |
6 Da spricht Jesus zu ihnen: Meine Zeit ist noch nicht da; aber eure Zeit ist immer bereit.
| ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃ |
7 Die Welt kann euch nicht hassen, mich aber haßt sie; denn ich bezeuge von ihr, daß ihre Werke böse sind.
| לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃ |
8 Gehet ihr hinauf zum Fest; ich gehe nicht zu diesem Fest hinauf, denn meine Zeit ist noch nicht erfüllt.
| עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃ |
9 Solches sagte er zu ihnen und blieb in Galiläa.
| כזאת דבר וישב בגליל׃ |
10 Nachdem aber seine Brüder zum Fest hinaufgegangen waren, ging auch er hinauf, nicht öffentlich, sondern wie im Verborgenen.
| ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃ |
11 Da suchten ihn die Juden am Fest und sprachen: Wo ist er?
| והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃ |
12 Und es gab viel Gemurmel seinetwegen unter dem Volk. Etliche sagten: Er ist gut; andere aber sprachen: Nein, sondern er verführt das Volk.
| ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃ |
13 Doch redete niemand freimütig über ihn, aus Furcht vor den Juden.
| אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃ |
14 Als aber das Fest schon zur Hälfte verflossen war, ging Jesus in den Tempel hinauf und lehrte.
| ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ |
15 Und die Juden verwunderten sich und sprachen: Wie kennt dieser die Schrift? Er hat doch nicht studiert!
| ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ |
16 Da antwortete ihnen Jesus und sprach: Meine Lehre ist nicht mein, sondern dessen, der mich gesandt hat.
| ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃ |
17 Will jemand seinen Willen tun, der wird innewerden, ob diese Lehre von Gott sei, oder ob ich aus mir selbst rede.
| האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃ |
18 Wer aus sich selbst redet, der sucht seine eigene Ehre; wer aber die Ehre dessen sucht, der ihn gesandt hat, der ist wahrhaft, und keine Ungerechtigkeit ist in ihm.
| המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃ |
19 Hat nicht Mose euch das Gesetz gegeben? Und doch tut keiner von euch das Gesetz. Warum sucht ihr mich zu töten?
| הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ |
20 Das Volk antwortete und sprach: Du hast einen Dämon! Wer sucht dich zu töten?
| ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ |
21 Jesus antwortete und sprach zu ihnen: Ein Werk habe ich getan, und ihr alle verwundert euch darüber.
| ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃ |
22 Mose hat euch die Beschneidung gegeben (nicht daß sie von Mose kommt, sondern von den Vätern), und am Sabbat beschneidet ihr den Menschen.
| משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ |
23 Wenn ein Mensch am Sabbat die Beschneidung empfängt, damit das Gesetz Moses nicht übertreten werde, was zürnet ihr mir denn, daß ich den ganzen Menschen am Sabbat gesund gemacht habe?
| ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃ |
24 Richtet nicht nach dem Schein, sondern fället ein gerechtes Urteil.
| אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃ |
25 Da sprachen etliche von Jerusalem: Ist das nicht der, den sie zu töten suchen?
| ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃ |
26 Und siehe, er redet öffentlich, und sie sagen ihm nichts. Haben etwa die Obersten wirklich erkannt, daß dieser der Christus ist?
| והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃ |
27 Doch von diesem wissen wir, woher er ist; wenn aber der Christus kommt, so wird niemand wissen, woher er ist.
| אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃ |
28 Da rief Jesus, während er im Tempel lehrte, und sprach: Ja, ihr kennet mich und wisset, woher ich bin! Und doch bin ich nicht von mir selbst gekommen, sondern der Wahrhaftige ist es, der mich gesandt hat, welchen ihr nicht kennet.
| אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ |
29 Ich kenne ihn; denn von ihm bin ich, und er hat mich gesandt.
| ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃ |
30 Da suchten sie ihn zu greifen; aber niemand legte Hand an ihn, denn seine Stunde war noch nicht gekommen.
| ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃ |
31 Viele aber aus dem Volke glaubten an ihn und sprachen: Wenn der Christus kommt, wird er wohl mehr Zeichen tun, als dieser getan hat?
| ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃ |
32 Die Pharisäer hörten, daß das Volk solches von ihm murmelte; darum sandten die Hohenpriester und die Pharisäer Diener ab, um ihn zu greifen.
| והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ |
33 Da sprach Jesus zu ihnen: Noch eine kleine Zeit bin ich bei euch, und dann gehe ich hin zu dem, der mich gesandt hat.
| ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃ |
34 Ihr werdet mich suchen und nicht finden; und wo ich bin, dahin könnt ihr nicht kommen.
| תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ |
35 Da sprachen die Juden untereinander: Wohin will er denn gehen, daß wir ihn nicht finden sollen? Will er etwa zu den unter den Griechen Zerstreuten gehen und die Griechen lehren?
| ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃ |
36 Was soll das bedeuten, daß er sagt: Ihr werdet mich suchen und nicht finden, und wo ich bin, dahin könnt ihr nicht kommen?
| מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ |
37 Aber am letzten, dem großen Tage des Festes, stand Jesus auf, rief und sprach: Wenn jemand dürstet, der komme zu mir und trinke!
| ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃ |
38 Wer an mich glaubt (wie die Schrift sagt), aus seinem Leibe werden Ströme lebendigen Wassers fließen.
| המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃ |
39 Das sagte er aber von dem Geiste, den die empfangen sollten, welche an ihn glaubten; denn der heilige Geist war noch nicht da, weil Jesus noch nicht verherrlicht war.
| וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃ |
40 Viele nun aus dem Volke, die diese Rede hörten, sagten: Dieser ist wahrhaftig der Prophet.
| ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ |
41 Andere sagten: Er ist der Christus. Andere aber sagten: Christus kommt doch nicht aus Galiläa?
| ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃ |
42 Sagt nicht die Schrift, daß der Christus aus dem Samen Davids und aus dem Flecken Bethlehem, wo David war, kommen werde?
| הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ |
43 Also entstand seinetwegen eine Spaltung unter dem Volk.
| ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ |
44 Etliche aber von ihnen wollten ihn greifen, doch legte niemand Hand an ihn.
| ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃ |
45 Nun kamen die Diener zu den Hohenpriestern und Pharisäern zurück, und diese sprachen zu ihnen: Warum habt ihr ihn nicht gebracht?
| וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ |
46 Die Diener antworteten: Nie hat ein Mensch so geredet wie dieser Mensch!
| ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ |
47 Da antworteten ihnen die Pharisäer: Seid auch ihr verführt worden?
| ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃ |
48 Glaubt auch einer von den Obersten oder von den Pharisäern an ihn?
| הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃ |
49 Aber dieser Pöbel, der das Gesetz nicht kennt, der ist unter dem Fluch!
| רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ |
50 Da spricht zu ihnen Nikodemus, der des Nachts zu ihm gekommen und einer der Ihren war:
| ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃ |
51 Richtet auch unser Gesetz einen Menschen, man habe ihn denn zuvor selbst gehört und erkannt, was er tut?
| התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ |
52 Sie antworteten und sprachen zu ihm: Bist du auch aus Galiläa? Forsche nach, und du wirst sehen, daß aus Galiläa kein Prophet ersteht!
| ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃ |
53 So ging jeder in sein Haus.
| וילכו איש איש לביתו׃ |
