Job 9
1 Da antwortete Hiob und sprach:
| ויען איוב ויאמר |
2 Wahrhaftig, ich weiß, daß dem so ist; und wie kann der schwache Mensch rechten mit dem starken Gott!
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל |
3 Wollte er mit Ihm rechten, so könnte er Ihm auf tausend nicht eins beantworten.
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף |
4 Er ist weisen Herzens und von ungebrochener Kraft; wer hat ihm je getrotzt und es durchgesetzt?
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם |
5 Er verrückt Berge, und man merkt es nicht, daß er sie in seinem Zorn umgekehrt hat.
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו |
6 Er bewegt die Erde von ihrem Ort, daß ihre Säulen zittern.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון |
7 Er gebietet der Sonne, so geht sie nicht auf; er legt die Sterne unter Siegel.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם |
8 Er allein spannt den Himmel aus und tritt auf Meereswogen daher.
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים |
9 Er macht den Bären, den Orion und das Siebengestirn, samt den Kammern des Südens.
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן |
10 Er tut große Dinge, die unerforschlich sind, Wunder ohne Zahl.
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר |
11 Siehe, er geht an mir vorüber, und ich sehe ihn nicht; er fährt vorbei, und ich gewahre ihn nicht.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו |
12 Er rafft dahin, wer hindert ihn? Wer ruft ihm zu: Was machst du da?
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה |
13 Gott unterdrückt nicht seinen Zorn; Rahabs Helfer beugen sich unter ihn.
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב |
14 Wie sollte ich ihm denn antworten und Worte finden, um mit ihm zu reden?
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו |
15 Auch wenn ich im Recht wäre, dürfte ich ihm nicht entgegnen; ich müßte meinen Richter um Gnade anflehen.
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן |
16 Wenn ich rufe, wird er mir antworten? Ich glaube nicht, daß er meine Stimme hört;
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי |
17 denn im Sturm hat er mich zerschlagen und mir ohne Ursache viele Wunden zugefügt.
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם |
18 Er läßt mich nicht einmal Atem holen, sondern sättigt mich mit Bitterkeit.
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים |
19 Kommt's auf die Kraft an, siehe, so ist er stark; wenn aber aufs Recht, wer ladet mich dann vor?
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני |
20 Wenn ich schon im Recht bin, so wird mich doch mein Mund verdammen, und bin ich auch unschuldig, so kommt es doch verkehrt heraus.
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני |
21 Ich bin unschuldig, bin unbesorgt um meine Seele; ich verachte das Leben!
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי |
22 Darum sage ich: Es ist einerlei; Fromme und Gottlose bringt er gleicherweise um!
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה |
23 Wenn die Geißel plötzlich tötet, so lacht er der Prüfung der Unschuldigen.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג |
24 Die Erde ist in die Gewalt des Frevlers gegeben; das Angesicht ihrer Richter verhüllt er; wenn nicht er, wer tut es denn?
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא |
25 Meine Tage eilen schneller dahin als ein Läufer; sie sind entflohen und haben nichts Gutes gesehen;
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה |
26 sie sind vorbeigefahren wie Rohrschiffe, wie ein Adler, der sich auf Beute stürzt.
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל |
27 Wenn ich denke: Ich will meiner Klage vergessen, meine Miene ändern und heiter dreinschauen,
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה |
28 so muß ich meine vielen Schmerzen fürchten; denn ich weiß, daß du mich nicht lossprechen wirst!
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני |
29 Soll ich denn schuldig sein, was mühe ich mich vergeblich ab?
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע |
30 Wüsche ich mich auch mit Schnee und reinigte meine Hände mit Lauge,
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי |
31 so würdest du mich doch in die Grube tauchen, daß ich meine Kleider nicht mehr anziehen dürfte!
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי |
32 Denn er ist nicht ein Mann wie ich, daß ich ihm antworten könnte, daß wir miteinander vor Gericht gingen;
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט |
33 es ist auch kein Schiedsrichter zwischen uns, der seine Hand auf uns beide legen könnte.
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו |
34 Er nehme aber seine Rute von mir, und sein Schrecken überfalle mich nicht,
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני |
35 so will ich reden und ihn nicht fürchten; denn nicht also steht es in mir selbst.
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי |
