Job 8
1 Da antwortete Bildad, der Schuchiter, und sprach:
| ויען בלדד השוחי ויאמר׃ |
2 Wie lange willst du solches reden und sollen die Reden deines Mundes sein wie heftiger Wind?
| עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃ |
3 Beugt denn Gott das Recht, und verkehrt der Allmächtige die Gerechtigkeit?
| האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק׃ |
4 Wenn deine Kinder gegen ihn gesündigt haben, so hat er sie dahingegeben in die Gewalt ihrer Missetat.
| אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃ |
5 Wirst du nun Gott ernstlich suchen und zum Allmächtigen um Gnade flehen,
| אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃ |
6 wirst du lauter und aufrichtig sein, so wird er für dich eifern und die Zierde deiner Gerechtigkeit wieder herstellen.
| אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃ |
7 Da wird dein früheres Glück im Vergleich zu deinem spätern klein sein.
| והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃ |
8 Denn frage doch das frühere Geschlecht und beherzige die Erfahrungen der Väter!
| כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃ |
9 Denn von gestern sind wir und wissen nichts, ein Schatten nur sind unsere Tage auf Erden.
| כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃ |
10 Fürwahr, sie werden dich belehren, sie können dir's sagen und Sprüche hervorholen aus ihrem Herzen:
| הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃ |
11 Schießt der Papyrus ohne Sumpf empor, gedeiht, wo Wasser fehlt, des Schilfes Rohr,
| היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃ |
12 das doch, wenn es noch in vollem Triebe steht, ehe es geschnitten wird, zugrunde geht?
| עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃ |
13 Das ist der Weg, den alle Gottvergessenen ziehn: Auch ihre Hoffnung welkt wie Gras dahin!
| כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד׃ |
14 Ein Spinngewebe ist des Frevlers Haus, mit seinem Trotzen ist es plötzlich aus;
| אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃ |
15 vergeblich stützt er sich und trotzt darauf; er fällt dahin und steht nicht wieder auf.
| ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃ |
16 Und jener dort, er grünt im Sonnenglanz, die Ranken überziehn den Garten ganz;
| רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃ |
17 die Wurzeln flechten ins Gemäuer sich ein, hoch schlingt er sich empor am Haus von Stein.
| על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃ |
18 Doch tilgt ihn Gott von seiner Stätte, so spricht sie: Mir ist nicht bewußt, daß ich dich je gesehen hätte!
| אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃ |
19 Siehe, das ist seines Weges Lust, das Ende von des Sünders Lebenslauf: Es stehen aus seinem Staube andre auf.
| הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃ |
20 Siehe, Gott verwirft den Unschuldigen nicht; er reicht aber auch keinem Übeltäter die Hand,
| הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים׃ |
21 auf daß er deinen Mund mit Lachen fülle und deine Lippen mit Freudengeschrei,
| עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃ |
22 daß deine Hasser mit Schande bekleidet werden und das Zelt der Gottlosen nicht mehr sei!
| שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃ |
