Job 4
1 Da hob Eliphas, der Temaniter, an und sprach:
| ויען אליפז התימני ויאמר |
2 Vielleicht verdrießt es dich, wenn man versucht, ein Wort mit dir zu reden; wer hält aber die Rede zurück?
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל |
3 Siehe, du hast viele zurechtgewiesen und müde Hände gestärkt.
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק |
4 Deine Reden haben Strauchelnde aufgerichtet, und wankende Knie hast du gekräftigt.
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ |
5 Da es nun an dich kommt, erliegst du, und weil es dich trifft, bist du so bestürzt.
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל |
6 Ist nicht deine Gottesfurcht dein Trost und die Vollkommenheit deines Weges deine Hoffnung?
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך |
7 Bedenke aber: ist je ein Unschuldiger umgekommen, oder wurden je Rechtschaffene vertilgt?
| זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו |
8 Soviel ich gesehen habe: die Unrecht pflügen und Unheil säen, ernten es auch.
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו |
9 Durch Gottes Odem kommen sie um; durch den Hauch seines Zornes werden sie verzehrt.
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו |
10 Das Brüllen des Löwen und die Stimme des Leuen verstummt, und die Zähne der jungen Löwen werden ausgebrochen.
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו |
11 Der Löwe verdirbt aus Mangel an Raub, und die Jungen der Löwin zerstreuen sich.
| ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו |
12 Zu mir aber stahl sich ein Wort, mein Ohr vernahm ein leises Flüstern;
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו |
13 beim Nachdenken über Nachtgesichte, als tiefer Schlaf auf die Menschen gefallen war,
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים |
14 da kam Furcht über mich und ein Zittern und durchschauerte alle meine Gebeine;
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד |
15 denn ein Geist ging an mir vorüber, die Haare meines Leibes standen mir darob zu Berge.
| ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי |
16 Er stand da, und ich erkannte sein Aussehen nicht, eine Gestalt war vor meinen Augen, ich hörte eine flüsternde Stimme:
| יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע |
17 Ist der Sterbliche gerecht vor Gott oder ein Mann vor seinem Schöpfer rein?
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר |
18 Siehe, seinen Dienern traut er nicht, bei seinen Engeln nimmt er Irrtum wahr;
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה |
19 wieviel mehr bei denen, die in Lehmhütten wohnen, deren Fundament im Staube liegt und die gleich Motten zerstört werden!
| אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש |
20 Zwischen Morgen und Abend gehen sie zugrunde; ehe man sich's versieht, sind sie für immer dahin.
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו |
21 Wird nicht ihr Zeltstrick abgerissen? Sie sterben; und zwar nicht an Weisheit!
| הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה |
