Job 39
1 Kennst du die Zeit, da die Steinböcke gebären, oder hast du beobachtet, wann die Hindinnen werfen?
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ |
2 Zählst du die Monde, die sie erfüllen sollen, und weißt du die Zeit ihres Gebärens?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ |
3 Sie legen sich nieder, werfen ihre Jungen und sind ihrer Wehen los.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ |
4 Ihre Jungen erstarken, wachsen im Freien auf, verlassen sie und kommen nicht mehr zurück.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ |
5 Wer hat den Wildesel frei laufen lassen, und wer hat die Bande des Wildlings aufgelöst,
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ |
6 dem ich die Steppe zur Wohnung angewiesen habe, das salzige Land zum Aufenthalt?
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ |
7 Er lacht der lärmenden Stadt, und das Geschrei des Treibers hört er nicht;
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ |
8 er ersieht die Berge zu seiner Weide und läuft allen grünen Kräutern nach.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ |
9 Wird der Büffel willig sein, dir zu dienen? Bleibt er an deiner Krippe über Nacht?
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ |
10 Kannst du den Büffel mit einem Stricke binden, daß er dir Furchen mache oder hinter dir her den Talgrund egge?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ |
11 Vertraust du ihm wegen seiner großen Kraft und überlässest du ihm deine Arbeit?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ |
12 Rechnest du auf ihn, daß er dir deine Ernte einbringe oder deine Tenne fülle?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ |
13 Die Straußin schwingt fröhlich ihre Flügel; sind es aber fromme Schwingen und Federn?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ |
14 Nein, sie überläßt ihre Eier der Erde und läßt sie im Sande ausbrüten.
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ |
15 Sie vergißt, daß ein Fuß sie zertreten und ein wildes Tier sie verderben kann.
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ |
16 Sie ist hart gegen ihre Jungen, als gehörten sie ihr nicht; es macht ihr keinen Kummer, wenn sie sich umsonst abgemüht hat;
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ |
17 denn Gott hat ihr die Weisheit versagt und ihr keinen Verstand zugeteilt.
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ |
18 Zur Zeit, da sie ihre Flügel in die Höhe schlägt, verlacht sie Roß und Reiter.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ |
19 Hast du dem Roß Stärke verliehen und seinen Hals mit der flatternden Mähne umhüllt?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ |
20 Lehrst du es springen wie eine Heuschrecke, daß sein stolzes Schnauben furchtbar klingt?
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ |
21 Es scharrt den Boden, freut sich seiner Stärke und läuft den Waffen entgegen;
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ |
22 es lacht der Furcht, ist unverzagt und weicht vor dem Schwerte nicht zurück;
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ |
23 über ihm klirrt der Köcher, blitzen Speer und Wurfspieß.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ |
24 Es scharrt den Boden mit Ungestüm und bleibt nicht stehen, wenn die Posaune ertönt;
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ |
25 sobald die Posaune erklingt, spricht es: Hui! Von ferne wittert es die Schlacht, die Donnerstimme der Führer und das Feldgeschrei.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ |
26 Macht es dein Verstand, daß der Habicht fliegt und seine Flügel gen Süden ausbreitet?
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ |
27 Schwingt sich auf dein Geheiß der Adler empor und legt sein Nest in der Höhe an?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ |
28 Er wohnt in Felsspalten und horstet auf Klippen und Bergesspitzen.
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ |
29 Von dort aus erspäht er sich Beute, seine Augen schweifen weit umher;
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ |
30 seine Jungen schlürfen Blut, und wo ein Aas ist, da ist er.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ |
