Job 31
1 Einen Bund hatte ich geschlossen mit meinen Augen, und wie hätte ich mein Auge auf eine Jungfrau werfen dürfen!
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ |
2 Denn was würde mir Gott vom Himmel dafür zuteilen, und welchen Lohn erhielte ich vom Allmächtigen aus der Höhe?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ |
3 Ist denn das Unglück nicht für den Ungerechten und das Mißgeschick für die Übeltäter?
| הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ |
4 Sieht Er nicht meine Wege und zählt alle meine Schritte,
| הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ |
5 so daß er wissen kann, ob ich mit Lügen umgegangen oder auf Betrug ausgegangen bin?
| אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ |
6 Er wäge mich auf gerechter Waage, so wird Gott meine Unschuld erkennen!
| ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ |
7 Ist mein Schritt vom Wege abgewichen oder mein Herz den Augen nachgewandelt und klebt meinen Händen ein Makel an,
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ |
8 so will ich säen, und ein anderer soll es essen, und meine Pflanzungen sollen entwurzelt werden!
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ |
9 Hat sich mein Herz hinreißen lassen zu einem Weibe, oder habe ich gelauert an der Tür meines Nächsten,
| אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ |
10 so soll mein Weib für einen andern mahlen, und andere mögen sich über sie beugen!
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ |
11 Denn das wäre eine Schandtat und ein strafwürdiges Vergehen,
| כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ |
12 ja ein Feuer wär's, das bis in die Hölle hinein brennen und alle meine Habe verzehren müßte mit Stumpf und Stiel. (questioned)
| כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ |
13 Habe ich das Recht verweigert meinem Knecht oder meiner Magd, wenn sie eine Sache wider mich hatten,
| אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ |
14 was wollte ich tun, wenn Gott wider mich aufträte, und wenn er mich zur Rede stellte, was wollte ich ihm antworten?
| ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ |
15 Hat nicht der, der mich im Mutterschoße bereitete, auch sie gemacht, hat nicht ein und derselbe uns aus dem Mutterleibe hervorgebracht?
| הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ |
16 Habe ich den Armen versagt, was sie begehrten, und die Augen der Witwe verschmachten lassen?
| אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ |
17 Habe ich meinen Bissen allein verzehrt, und hat das Waislein nichts davon gekriegt?
| ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ |
18 Wahrlich, von meiner Jugend auf hat es mich hochgehalten wie einen Vater, und von Mutterleib an habe ich sie geführt!
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ |
19 Habe ich einen umherirren sehen ohne Kleider und dem Armen keine Decke gegeben?
| אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ |
20 Nein, wahrlich, es haben mich seine Lenden gesegnet, wenn sie von der Wolle meiner Lämmer warm geworden sind!
| אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ |
21 Habe ich meine Hand gegen die Waise erhoben, weil ich sah, daß man mir helfen würde im Tor,
| אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ |
22 so soll mir die Schulter vom Nacken fallen und mein Arm aus seiner Röhre brechen!
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ |
23 Aber ich hätte mich vor Gottes Strafe gefürchtet, und aus Ehrfurcht vor ihm hätte ich es gar nicht gekonnt.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ |
24 Habe ich mein Vertrauen auf Gold gesetzt und zu dem feinen Gold gesagt:
| אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ |
25 «Sei du meine Zuversicht!», habe ich mich gefreut, weil ich reich geworden bin und meine Hand viel erworben hat;
| אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ |
26 habe ich die Sonne angesehen, weil sie leuchtete, und den Mond, weil er so prächtig dahinzog,
| אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ |
27 und habe ich mein Herz im Geheimen betören lassen, daß ich ihnen Küsse zuwarf mit der Hand,
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ |
28 so wäre auch das ein strafwürdiges Vergehen gewesen; denn ich hätte den Gott verleugnet, der höher ist.
| גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ |
29 Habe ich mich gefreut über den Sturz meines Feindes und mich ergötzt daran, wenn ihn ein Unglück traf?
| אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ |
30 Nein, ich habe meine Zunge nicht hergegeben zum Sündigen, daß ich mit einem Fluche sein Leben gefordert hätte.
| ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ |
31 Haben meine Hausgenossen nicht oft gesagt: Wer hätte sich nicht von seinem Fleische gesättigt?
| אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ |
32 Kein Fremdling brauchte draußen zu übernachten; ich öffnete meine Tür dem Wandersmann.
| בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ |
33 Habe ich, wie Adam, meine Übertretung bedeckt, so daß ich meine Schuld in meinem Busen verbarg,
| אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ |
34 weil ich die große Menge fürchtete und die Verachtung der Geschlechter mich erschreckte, so daß ich schweigen mußte und nicht zur Tür hinausgehen durfte?...
| כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ |
35 O daß ich einen hätte, der mir Gehör schenkte! Siehe, da ist meine Unterschrift; der Allmächtige antworte mir, und mein Gegner schreibe eine Klageschrift wider mich!
| מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ |
36 Wahrlich, ich würde sie auf meine Schulter legen und sie mir wie eine Krone umbinden!
| אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ |
37 Meine Schritte dürfte ich ihm getrost aufzählen und ihm nahen wie ein Fürst!
| מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ |
38 Wenn mein Acker wider mich schreit und seine Furchen miteinander weinen,
| אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ |
39 weil ich, ohne ihn zu bezahlen, seinen Ertrag genossen und seinen Besitzer ums Leben gebracht habe,
| אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ |
40 so soll er statt Weizen Dornen tragen und Unkraut anstatt der Gerste! Zu Ende sind die Reden Hiobs.
| תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ |
