Job 30
1 Jetzt aber lachen über mich, die an Jahren jünger sind als ich, deren Väter ich verschmäht hätte, sie neben die Hunde meiner Herde zu setzen.
| ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני |
2 Wozu konnte die Arbeit ihrer Hände mir dienen, da es ihnen an ungebrochener Kraft gebrach?
| גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח |
3 Durch Mangel und Hunger abgezehrt, benagten sie das dürre Land, welches längst wüste und verödet war.
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה |
4 Sie pflückten die Melde ab beim Gesträuch, und die Ginsterwurzel war ihr Brot.
| הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם |
5 Aus der Gemeinde wurden sie gejagt, man schrie über sie wie über Diebe.
| מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב |
6 In grausigen Schluchten müssen sie wohnen, in Erdlöchern und Felsenhöhlen.
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים |
7 Im Gebüsche kreischen sie und liegen unter Nesseln hingestreckt.
| בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו |
8 Kinder von Narren, Kinder Ehrloser, sind sie aus ihrem Lande verstoßen.
| בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ |
9 Und deren Spottlied bin ich nun geworden und diene ihnen zum Geschwätz.
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה |
10 Sie verabscheuen und fliehen mich, und vor meinem Angesicht sparen sie den Speichel nicht.
| תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק |
11 Denn meine Sehne hat Er aufgelöst und mich gebeugt, darum lassen sie den Zügel schießen vor mir.
| כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו |
12 Zu meiner Rechten erhebt sich die Brut. Sie lassen meinen Füßen keine Ruhe und bahnen ihre Unheilswege gegen mich.
| על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם |
13 Meinen Pfad haben sie zerstört, zu meinem Falle helfen sie, die keinen Helfer haben.
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו |
14 Wie durch eine weite Bresche fallen sie über mich her, unter Kriegsgeschrei wälzen sie sich daher.
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו |
15 Es ist Schrecken über mich gekommen; meine Ehre ist wie der Wind verflogen; und wie eine Wolke ist mein Heil vorübergegangen.
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי |
16 Und nun ergießt sich meine Seele in mir, denn die Tage meines Elends haben mich ergriffen.
| ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני |
17 Die Nacht durchbohrt mein Gebein, und meine nagenden Schmerzen schlafen nicht;
| לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון |
18 durch ihre große Heftigkeit verändert sich mein Kleid, wie ein Hemd umschließt es mich.
| ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני |
19 Er hat mich in den Kot geworfen, und ich bin wie Staub und Asche geworden.
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר |
20 Ich schreie zu dir, und du antwortest mir nicht, ich stehe da, und du beobachtest mich.
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי |
21 Du hast dich mir in einen unbarmherzigen Feind verwandelt, mit deiner gewaltigen Hand widerstehst du mir.
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני |
22 Du setzest mich dem Wind aus und lässest mich dahinfahren, daß mir jeder Halt entschwindet.
| תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) |
23 Denn ich weiß, daß du mich zum Tode führen wirst, ins Haus, wo alle Lebendigen zusammenkommen.
| כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי |
24 Wahrlich, kein Bittender hat seine Hand ausgestreckt, wenn er in seinem Unglück schrie,
| אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע |
25 daß ich nicht mit ihm geweint hätte in böser Zeit und meine Seele sich nicht um den Armen bekümmert hätte!
| אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון |
26 Aber ich habe auf Gutes gehofft, und es kam Übel, ich habe auf das Licht gewartet, und es ist Finsternis gekommen.
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל |
27 Meine Eingeweide wallen und wollen nicht stille werden; die Tage meines Jammers sind mir begegnet.
| מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני |
28 Traurig gehe ich einher, ohne Sonne; ich bin in der Gemeinde aufgestanden und habe um Hilfe geschrieen.
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע |
29 Ich bin ein Bruder geworden der Schakale und ein Gefährte der jungen Strauße.
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה |
30 Meine Haut ist schwarz geworden an mir, und meine Gebeine sind vor Hitze verdorrt.
| עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב |
31 Meine Harfe ist zu einem Trauerlied geworden und mein Flötenspiel zu lautem Weinen.
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים |
