Job 29

1 Und Hiob fuhr in dem Vortrag seiner Sprüche fort und sprach:

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

2 Wer gibt mir die vorigen Monate zurück und die Tage, in welchen Gott mich behütete?

מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

3 als seine Leuchte über meinem Haupte schien und ich in seinem Lichte durch das Dunkel ging;

בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

4 wie ich in den Tagen meines Herbstes vertrauten Umgang mit Gott bei meinem Zelte pflog;

כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

5 als der Allmächtige noch mit mir war und meine Knaben um mich her;

בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

6 da ich meine Tritte in Milch badete und der Fels neben mir Öl in Strömen goß;

ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

7 als ich noch zum Tore ging, zur Stadt hinauf, und meinen Sitz auf dem Markt aufstellte.

בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

8 Wenn mich die Knaben sahen, so verbargen sie sich, die Greise standen auf und blieben stehen.

ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

9 Die Fürsten hörten auf zu reden und legten die Hand auf den Mund.

שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

10 Die Stimme der Vornehmen stockte, und ihre Zunge klebte am Gaumen.

קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

11 Wessen Ohr mich hörte, der pries mich glücklich, und wessen Auge mich sah, der stimmte mir zu.

כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

12 Denn ich rettete den Elenden, der da schrie, und das Waislein, das keinen Helfer hatte.

כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

13 Der Segen des Verlorenen kam über mich, und ich machte das Herz der Witwe jauchzen.

ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

14 Gerechtigkeit zog ich an, und sie bekleidete mich, mein Talar und Turban war das Recht.

צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

15 Ich war des Blinden Auge und des Lahmen Fuß.

עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

16 Ich war des Armen Vater; und die Streitsache, die ich nicht kannte, untersuchte ich.

אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

17 Ich zerbrach die Stockzähne des Ungerechten und riß ihm den Raub aus den Zähnen.

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

18 Und so dachte ich, ich würde mit meinem Neste sterben und wie der Phönix viele Tage erleben.

ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

19 Meine Wurzel war an Wassern ausgebreitet, und der Tau übernachtete auf meinem Zweig.

שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

20 Meine Herrlichkeit erneuerte sich bei mir, und mein Bogen verjüngte sich in meiner Hand.

כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

21 Auf mich hörte und wartete man und lauschte stillschweigend auf meinen Rat.

לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

22 Auf meine Rede folgte kein Widerspruch, und meine Worte träufelten auf sie.

אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

23 Sie harrten auf mich, wie das Erdreich auf einen Regen, und sperrten ihren Mund auf, wie nach einem Spätregen.

ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

24 Lächelte ich sie an, so konnten sie es kaum glauben, und das Licht meines Angesichts konnten sie nicht verdunkeln.

אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

25 Ich prüfte ihren Weg und saß oben an und wohnte wie ein König unter dem Volke, wie einer, der die Traurigen tröstet.

אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃