Job 24
1 Warum sind vom Allmächtigen nicht Zeiten bestimmt und sehen die, so ihn kennen, seine Tage nicht?
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו |
2 Man verrückt Marksteine, raubt Herden und weidet sie.
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו |
3 Den Esel der Waislein treibt man fort und pfändet der Witwe Kuh.
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה |
4 Man jagt die Armen aus dem Wege, und die Elenden im Lande müssen sich allesamt verbergen.
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ |
5 Siehe, wie Wildesel in der Wüste gehen sie früh an ihr Werk, nach Nahrung suchend; die Wildnis muß ihre Kinder nähren.
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים |
6 Auf dem Felde ernten sie sein Futter und halten Nachlese im Weinberge des Gottlosen.
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו |
7 Nackend bringen sie die Nächte zu; sie haben kein Gewand und wenn es kalt wird, keine Decke.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה |
8 Vor dem Regen bergen sie sich im Gebirge, und weil sie keine Zuflucht haben, klammern sie sich an die Felsen.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור |
9 Man reißt das Waislein von der Brust und pfändet den Armen aus.
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו |
10 Nackt, ohne Kleid, läßt man sie laufen; sie müssen Garben tragen und hungern dabei.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר |
11 Zwischen ihren Mauern pressen sie Öl, treten die Kelter und müssen dürsten.
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו |
12 Aus den Städten ertönt das Geschrei der Sterbenden, und die Seele der Erschlagenen schreit; aber Gott achtet nicht des Unrechts.
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה |
13 Jene hassen das Licht, sie wollen seine Wege nicht kennen und bleiben nicht auf seinen Pfaden.
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו |
14 Mit Tagesanbruch steht der Mörder auf, den Elenden und Armen umzubringen; in der Nacht aber ist er wie ein Dieb.
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב |
15 Das Auge des Ehebrechers wartet auf die Dämmerung; er spricht: Kein Auge sieht mich! Und verhüllt sein Angesicht.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים |
16 In der Finsternis bricht man in die Häuser ein; bei Tage verschließen sie sich; sie scheuen das Licht.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור |
17 Denn ihnen ist die dichteste Finsternis gleich wie der Morgen; sie sind sogar mit dem Todesdunkel vertraut.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות |
18 Schnell fährt er auf dem Wasser dahin. Verflucht ist sein Teil auf Erden; sein Weg führt nicht durch Weingärten.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים |
19 Wie Hitze und Sonnenglut die Schneewasser wegraffen, so das Totenreich die, welche sündigen. (Sheol h7585)
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) |
20 Der Mutterschoß wird seiner vergessen, Würmer laben sich an ihm, seiner wird nicht mehr gedacht, und wie ein Baum wird der Übermut dessen gebrochen,
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה |
21 der die Unfruchtbare beraubte, die nicht gebar, und der Witwe nichts Gutes tat.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב |
22 Und doch erhält Er die Mächtigen lange durch seine Kraft; mancher steht noch aufrecht, der seines Lebens nicht mehr sicher war.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין |
23 Er gibt ihm Sicherheit, und jener verläßt sich darauf;
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם |
24 Seine Augen sehen auf ihre Wege. Sie kommen hoch; aber wenig braucht's, so sind sie dahin; sie sinken hin und werden zusammengerafft, wie alle andern auch, und verwelken wie die reifen Ähren.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו |
25 Oder ist's nicht so? Wer will mich Lügen strafen und meine Rede zunichte machen?
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי |
