Job 21
1 Darauf antwortete Hiob und sprach:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Hört, hört, was ich zu sagen habe; das soll der Trost sein, den ihr mir gewährt!
| שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ |
3 Erlaubet mir, daß ich rede; und wenn ich gesprochen habe, mögt ihr spotten!
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ |
4 Richte ich meine Klage an einen Menschen? Und warum sollte ich nicht ungeduldig sein?
| האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ |
5 Wendet euch zu mir und erstaunet und leget die Hand auf den Mund!
| פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ |
6 Ja, wenn ich daran denke, so erschrecke ich, und Zittern erfaßt meinen Leib.
| ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ |
7 Warum leben denn die Gottlosen, werden alt, groß und stark?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ |
8 Ihr Same ist beständig vor ihnen, und ihre Sprößlinge wachsen vor ihren Augen um sie her.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ |
9 Ihre Häuser sind in Frieden, ohne Furcht; die Rute Gottes schlägt sie nicht.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ |
10 Ihr Ochse bespringt, und nicht umsonst; ihre Kühe kalben und sind nicht unfruchtbar.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ |
11 Ihre Buben lassen sie ausziehen wie eine Schafherde, und ihre Kinder hüpfen herum.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ |
12 Sie singen laut zur Pauke und Harfe und sind fröhlich beim Klang der Schalmei.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ |
13 Sie verbringen in Wohlfahrt ihre Tage und fahren in einem Augenblick ins Totenreich hinab. (Sheol h7585)
| יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) |
14 Und doch sprechen sie zu Gott: «Hebe dich weg von uns; der Erkenntnis deiner Wege fragen wir nichts nach!
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ |
15 Was sollten wir dem Allmächtigen dienen, und was nützt es uns, ihn anzurufen?»
| מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ |
16 Und doch steht ihr Glück nicht in ihrer Hand; darum sei der Rat der Gottlosen fern von mir!
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ |
17 Wie oft erlischt die Leuchte der Gottlosen und ereilt sie ihr Schicksal? Teilt Er ihnen Schmerzen zu in seinem Zorn?
| כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ |
18 Werden sie wie Stroh vor dem Wind und wie Spreu, die der Sturm entführt?
| יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ |
19 Spart Gott sein Unglück für seine Kinder auf? Ihm selbst sollte er vergelten, so daß er es weiß!
| אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ |
20 Seine eigenen Augen sollen sein Verderben sehen, und den Zorn des Allmächtigen soll er selbst trinken!
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ |
21 Denn was für Freude wird er an seiner Nachkommenschaft haben, wenn die Zahl seiner Monde abgeschnitten ist?
| כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ |
22 Kann man Gott Erkenntnis lehren, da er doch die Himmlischen richtet?
| הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ |
23 Der eine stirbt im Vollbesitz seines Glücks, vollkommen ruhig und sorglos;
| זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ |
24 seine Tröge fließen über von Milch, und das Mark seiner Gebeine wird getränkt.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ |
25 Der andere aber stirbt mit betrübter Seele und hat nie Gutes geschmeckt:
| וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ |
26 Gemeinsam liegen sie im Staube, und Gewürm bedeckt sie beide.
| יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ |
27 Seht, ich kenne eure Gedanken und die Anschläge, mit denen ihr mir Unrecht tut.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ |
28 Denn ihr denkt: Wo ist das Haus des Tyrannen hingekommen? Und wo ist das Zelt, darin die Gottlosen wohnten?
| כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ |
29 Habt ihr euch nicht bei denen erkundigt, die des Weges zogen? Und könnt ihr ihre Zeichen nicht anerkennen,
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ |
30 daß der Böse am Tage des Unglücks verschont bleibt und dem Tage des Zorns entgeht?
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ |
31 Wer kann ihm ins Gesicht seinen Wandel vorhalten, und sein Tun, wer vergilt es ihm?
| מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ |
32 Doch er wird zu Grabe getragen, und über seinem Grabhügel hält man Wache.
| והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ |
33 Süß sind ihm des Grabes Schollen; hinter ihm her zieht jedermann, und vor ihm her eine unzählbare Schar.
| מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ |
34 Was tröstet ihr mich denn so vergeblich? Eure Antworten sind nichts als Treulosigkeit!
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ |
