Job 13
1 Siehe, dies alles hat mein Auge gesehen, mein Ohr gehört und sich gemerkt;
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
2 was ihr wisset, weiß ich auch; ich stehe nicht hinter euch zurück.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
3 Doch will ich nun zum Allmächtigen reden; mit Gott zu rechten, gelüstet mich.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
4 Ihr streicht ja doch nur Lügenpflaster und seid nichts als Quacksalber.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
5 O daß ihr doch schweigen könntet, das würde euch als Weisheit angerechnet!
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
6 So höret nun meine Rechtfertigung und achtet auf die Verteidigung meiner Lippen!
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
7 Wollt ihr Gott zuliebe Unrechtes reden und zu seinen Gunsten lügen?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
8 Wollt ihr seine Person ansehen oder Gottes Sachwalter spielen?
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
9 Würde es gut sein, wenn er euch erforschte? Könnt ihr ihn täuschen, wie man Menschen täuscht?
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
10 Nein, strafen wird er euch, wenn ihr im Geheimen die Person ansehet!
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
11 Wird nicht seine Majestät euch schrecken und seine Furcht euch überfallen?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
12 Eure Denksprüche sind Aschensprüche, und eure Schutzwehren sind von Lehm.
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
13 Schweiget vor mir und laßt mich reden; es gehe über mich, was da wolle!
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
14 Warum sollte ich mein Fleisch in meine Zähne nehmen und mein Leben in meine Hand legen?
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
15 Siehe, er soll mich töten; ich habe keine Hoffnung; nur will ich meine Wege ihm ins Angesicht verteidigen.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
16 Auch das schon wird mir zur Rettung dienen; denn kein Gottloser kommt vor ihn.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
17 Höret, höret meine Rede, und meine Erklärung dringe in eure Ohren!
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
18 Gebt acht, ich habe die Verteidigung gerüstet, ich weiß, daß ich Recht bekommen werde.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
19 Wer will noch mit mir rechten? Denn dann wollte ich verstummen und verscheiden.
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
20 Nur zweierlei tue nicht an mir, dann will ich mich vor deinem Angesicht nicht verbergen:
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
21 Tue deine Hand von mir und erschrecke mich nicht mit deiner Furcht!
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
22 Dann rufe Du, und ich will antworten, oder ich will reden, und Du erwidere mir!
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
23 Wie groß ist meine Sündenschuld? Tue mir meine Übertretungen und Missetaten kund!
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
24 Warum verbirgst du dein Angesicht und hältst mich für deinen Feind?
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
25 Verscheuchst du ein verwehtes Blatt und verfolgst einen dürren Halm?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
26 Denn du verschreibst mir Bitteres und lässest mich erben die Sünden meiner Jugend;
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
27 du legst meine Füße in den Stock und lauerst auf alle meine Schritte und zeichnest dir meine Fußspuren auf,
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
28 da ich doch wie Moder vergehe, wie ein Kleid, das die Motten fressen!
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |
