Job 11
1 Da antwortete Zophar, der Naamatiter, und sprach:
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ |
2 Soll die Menge der Worte unbeantwortet bleiben und der beredte Mann recht behalten?
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ |
3 Darfst du mit deinem Geschwätz andern das Maul stopfen und spotten, ohne daß man es dir verweist?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ |
4 Und darfst du sagen: Meine Lehre ist lauter, und ich bin vor Deinen Augen rein?
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ |
5 O daß doch Gott reden möchte und seinen Mund auftäte gegen dich!
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ |
6 Und daß er dir kundtäte die verborgene Weisheit (denn es gibt noch doppelt soviel, als du weißt), so würdest du sehen, daß Gott dir noch nachläßt von deiner Schuld.
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ |
7 Kannst du das Geheimnis Gottes ergründen oder zur Vollkommenheit des Allmächtigen gelangen?
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ |
8 Sie ist himmelhoch, (was willst du tun? tiefer als der Scheol), was kannst du wissen? (Sheol h7585)
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) |
9 Ihre Ausdehnung ist größer als die Erde und breiter als das Meer.
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ |
10 Wenn er einherfährt, verhaftet und vor Gericht stellt, wer will es ihm wehren?
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ |
11 Denn er kennt die eitlen Menschen und sieht auch die Schuld, deren man sich nicht bewußt ist;
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ |
12 ein Hohlkopf bekommt Verstand, so daß selbst ein junger Wildesel zum Menschen umgeboren wird.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ |
13 Wenn du nun dein Herz bereitest und deine Hände ausstreckst nach Ihm,
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ |
14 wenn du das Unrecht entfernst, das an deinen Händen klebt, und in deinen Zelten nichts Böses duldest;
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ |
15 dann darfst du ohne Scheu dein Angesicht erheben und fest auftreten ohne Furcht;
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ |
16 dann wirst du deiner Mühsal vergessen wie des Wassers, das vorübergeflossen ist;
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ |
17 heller als der Mittag wird die Zukunft dir erstehn, das Dunkel wird wie der Morgen sein;
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ |
18 dann wirst du getrost sein, weil du Hoffnung hast, und wirst sehen, daß du überall ruhig schlafen kannst.
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ |
19 Du legst dich nieder, und niemand schreckt dich auf, nein, viele schmeicheln dir alsdann.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ |
20 Aber die Augen der Gottlosen verschmachten, ihre Zuflucht geht ihnen verloren, und ihre Hoffnung ist das Aushauchen der Seele.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ |
