Jesaja 32
1 Siehe, ein König wird in Gerechtigkeit regieren, und Fürsten werden nach dem Rechte herrschen;
| הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃ |
2 daß jeder sein wird wie ein Bergungsort vor dem Wind und wie ein Schirm wider das Ungewitter, wie Wasserbäche am dürren Ort, wie der Schatten eines mächtigen Felsens in einem ermüdenden Lande.
| והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃ |
3 Die Augen der Sehenden werden nicht mehr geblendet sein, und die Ohren der Hörenden werden aufmerken;
| ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃ |
4 das Herz der Unbesonnenen wird Klugheit lernen, und die Zunge der Stotternden wird geläufig und verständlich reden.
| ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃ |
5 Ein gemeiner Mensch wird alsdann nicht mehr edel und ein Betrüger nicht mehr großmütig genannt werden.
| לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃ |
6 Denn ein gemeiner Mensch redet Gemeinheit, und sein Herz bereitet Böses vor, daß er ruchlos handle und Irrlehren ausspreche über den HERRN, daß er die hungrige Seele aushungere und den Durstigen das Trinken wehre.
| כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃ |
7 Und der Betrüger wendet schlimme Mittel an; er gibt schändlichen Rat, daß er die Elenden vernichte mit erlogenen Reden, auch wenn der Arme sein Recht beweist.
| וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃ |
8 Aber der Edle gibt edlen Rat, und er steht auch zu dem, was edel ist.
| ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃ |
9 Kommt, ihr sichern Weiber, höret meine Stimme! Ihr sorglosen Töchter, vernehmet meine Rede!
| נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃ |
10 Über Jahr und Tag werdet ihr erschrecken, o ihr Sorglosen! Denn aus ist's mit der Weinlese, und die Obsternte wird nicht kommen.
| ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃ |
11 Erschrecket, o ihr Sichern, und erzittert, o ihr Sorglosen! Entblößung, Nacktheit und Umgürtung der Lenden warten euer!
| חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃ |
12 Sie werden sich an die Brust schlagen wegen des lieblichen Feldes, wegen der fruchtbaren Weingärten;
| על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃ |
13 wegen der Äcker meines Volkes, daß sie in Dornen und Disteln aufgehen, ja, wegen all der wonnigen Häuser in der fröhlichen Stadt!
| על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃ |
14 Denn der Palast wird verlassen und die lärmende Stadt unbewohnt sein, Hügel und Wartturm sollen zu Höhlen werden für immer, eine Lust des Wildes, eine Weide der Herden;
| כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃ |
15 solange, bis der Geist aus der Höhe über uns ausgegossen wird. Alsdann wird die Wüste zum Baumgarten und der Baumgarten für einen Wald gerechnet werden.
| עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃ |
16 Und es wird das Recht in der Wüste und die Gerechtigkeit im Baumgarten wohnen;
| ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃ |
17 und der Gerechtigkeit Wirkung wird Friede sein und der Gerechtigkeit Nutzen Ruhe und Sicherheit ewiglich.
| והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃ |
18 Und mein Volk wird in Häusern des Friedens wohnen, in sichern Wohnungen und in stolzer Ruhe.
| וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃ |
19 Aber hageln muß es zuvor, daß der Wald zusammenbricht und die Stadt tief erniedrigt wird.
| וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃ |
20 Wohl euch, die ihr an allen Wassern säet und den Fuß eurer Ochsen und Esel frei umherschweifen lasset!
| אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃ |
