2 Mose 1
1 Dies sind die Namen der Söhne Israels, die mit Jakob nach Ägypten gekommen sind, ein jeglicher mit seinem Haus:
| ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ |
2 Ruben, Simeon, Levi und Juda;
| ראובן שמעון לוי ויהודה׃ |
3 Issaschar, Sebulon und Benjamin;
| יששכר זבולן ובנימן׃ |
4 Dan und Naphtali, Gad und Asser.
| דן ונפתלי גד ואשר׃ |
5 Die ganze Nachkommenschaft Jakobs aber betrug damals siebzig Seelen, Joseph inbegriffen, der schon in Ägypten war.
| ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ |
6 Als aber Joseph gestorben war und alle seine Brüder und jenes ganze Geschlecht,
| וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ |
7 wuchsen die Kinder Israel, regten und mehrten sich und wurden so zahlreich, daß das Land von ihnen voll ward.
| ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ |
8 Da kam ein neuer König auf über Ägypten, der nichts von Joseph wußte.
| ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ |
9 Der sprach zu seinem Volk: Siehe, das Volk der Kinder Israel ist zahlreicher und stärker als wir.
| ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ |
10 Wohlan, laßt uns kluge Maßnahmen gegen sie ergreifen, daß ihrer nicht zuviele werden; sie könnten sonst, falls sich ein Krieg wider uns erhöbe, zu unsern Feinden übergehen und wider uns kämpfen und aus dem Lande ziehen.
| הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ |
11 Darum setzte man Fronvögte über sie, um sie durch Lasten zu drücken; man baute nämlich dem Pharao die Vorratsstädte Pitom und Raemses.
| וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ |
12 Je mehr sie aber das Volk drückten, desto zahlreicher wurde es und desto mehr breitete es sich aus, also daß ihnen graute vor den Kindern Israel.
| וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ |
13 Darum zwangen die Ägypter die Kinder Israel durch Mißhandlungen zum Dienst
| ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ |
14 und verbitterten ihnen das Leben mit harter Zwangsarbeit an Lehm und Ziegeln und mit allerlei Feldarbeit, lauter Arbeiten, zu welchen man sie unter Mißhandlungen zwang.
| וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ |
15 Und der König von Ägypten redete mit den hebräischen Hebammen, deren eine Schiphra, die andere Pua hieß.
| ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ |
16 Er sprach: Wenn ihr die Hebräerinnen entbindet, so sehet auf der Stelle nach; ist es ein Sohn, so tötet ihn, ist es aber eine Tochter, so lasset sie leben!
| ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ |
17 Aber die Hebammen fürchteten Gott und taten nicht, wie ihnen der ägyptische König befohlen hatte, sondern ließen die Kinder leben.
| ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ |
18 Da ließ der König die Hebammen rufen und fragte sie: Warum tut ihr das, daß ihr die Kinder leben lasset?
| ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ |
19 Die Hebammen antworteten dem Pharao: Weil die hebräischen Frauen nicht sind wie die ägyptischen; sie sind lebhafter; ehe die Hebamme zu ihnen kommt, haben sie geboren!
| ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ |
20 Dafür segnete Gott die Hebammen; das Volk aber vermehrte sich und nahm gewaltig zu.
| וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ |
21 Und weil die Hebammen Gott fürchteten, so baute er ihnen Häuser.
| ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ |
22 Da gebot der Pharao all seinem Volk und sprach: Werfet alle Söhne, die geboren werden, in den Nil; aber alle Töchter lasset leben!
| ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ |
