2 Samuel 22
1 Und David redete zu dem HERRN die Worte dieses Liedes, am Tage, als der HERR ihn aus der Hand aller seiner Feinde und aus der Hand Sauls errettet hatte.
| וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול |
2 Er sprach: Der HERR ist meine Felsenkluft, meine Burg und meine Zuflucht;
| ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי |
3 mein Gott ist mein Fels, darin ich mich berge, mein Schild und das Horn meines Heils, meine Festung und meine Zuflucht, mein Erretter, der mich von Gewalttat befreit.
| אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני |
4 Den HERRN, den Hochgelobten, rief ich an und wurde von meinen Feinden errettet.
| מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע |
5 Todeswehen umfingen mich, Bäche Belials schreckten mich;
| כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני |
| חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות (Sheol h7585) |
7 In meiner Angst rief ich den HERRN an und schrie zu meinem Gott; er hörte in seinem Tempel meine Stimme, mein Schreien kam vor ihn zu seinen Ohren.
| בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו |
8 Die Erde bebte und erzitterte, die Grundfesten des Himmels wurden erschüttert und bebten, weil er zornig war.
| ותגעש (ויתגעש) ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו |
9 Rauch stieg auf von seiner Nase und verzehrendes Feuer aus seinem Mund, Feuerglut brannte daraus hervor.
| עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו |
10 Er neigte den Himmel und fuhr herab, und Dunkel war unter seinen Füßen;
| ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו |
11 er fuhr auf dem Cherub und flog daher, er schwebte auf den Fittichen des Windes.
| וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח |
12 Er machte Finsternis um sich her zu seinem Gezelt, dunkle Wasser, dichte Wolken.
| וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים |
13 Vom Glanz vor ihm brannte Feuerglut;
| מנגה נגדו בערו גחלי אש |
14 und der HERR donnerte vom Himmel, der Höchste ließ seine Stimme erschallen;
| ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו |
15 er schoß seine Pfeile und zerstreute sie, [schleuderte] Blitze und schreckte sie.
| וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (ויהם) |
16 Da sah man die Betten des Meeres, und die Gründe des Erdbodens wurden aufgedeckt von des HERRN Schelten, von dem Schnauben seines grimmigen Zorns!
| ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו |
17 Er langte herab aus der Höhe und ergriff mich, er zog mich aus großen Wassern;
| ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים |
18 er rettete mich von meinem mächtigen Feind und von meinen Hassern; denn sie waren mir zu stark;
| יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני |
19 sie hatten mich überfallen zur Zeit meines Unglücks; aber der HERR ward mir zur Stütze
| יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי |
20 und führte mich heraus in die Weite, er befreite mich; denn er hatte Wohlgefallen an mir.
| ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי |
21 Der HERR vergalt mir nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände lohnte er mir;
| יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי |
22 denn ich habe die Wege des HERRN bewahrt und bin nicht abgefallen von meinem Gott,
| כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי |
23 sondern ich hatte alle seine Rechte vor mir und stieß seine Satzungen nicht von mir,
| כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה |
24 und ich hielt es ganz mit ihm und hütete mich vor meiner Sünde.
| ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני |
25 Darum vergalt mir der HERR nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände vor seinen Augen.
| וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו |
26 Gegen den Frommen erzeigst du dich fromm, gegen den Redlichen redlich,
| עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם |
27 gegen den Reinen erzeigst du dich rein, aber den Hinterlistigen überlistest du.
| עם נבר תתבר ועם עקש תתפל |
28 Denn du rettest alles elende Volk, aber du erniedrigst die Augen aller Stolzen.
| ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל |
29 Denn du, HERR, bist meine Leuchte; der HERR macht meine Finsternis licht;
| כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי |
30 denn mit dir kann ich Kriegsvolk zerschmeißen und mit meinem Gott über die Mauern springen.
| כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור |
31 Dieser Gott! Sein Weg ist vollkommen, die Rede des HERRN ist geläutert; er ist ein Schild allen, die ihm vertrauen.
| האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה-- מגן הוא לכל החסים בו |
32 Denn wer ist Gott, außer dem HERRN, und wer ist ein Fels, außer unserm Gott?
| כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו |
33 Gott umgürtet mich mit Kraft und macht meinen Weg unsträflich,
| האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו (דרכי) |
34 er macht meine Füße den Hirschen gleich und stellt mich auf meine Höhen;
| משוה רגליו (רגלי) כאילות ועל במתי יעמדני |
35 er lehrt meine Hände streiten und meine Arme den ehernen Bogen spannen;
| מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי |
36 du gabst mir den Schild deines Heils, und deine Herablassung machte mich groß;
| ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני |
37 du machtest mir Raum zum Gehen, daß meine Knöchel nicht wankten.
| תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי |
38 Ich jagte meinen Feinden nach und vertilgte sie und kehrte nicht um, bis sie aufgerieben waren;
| ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם |
39 ich rieb sie auf und zerschmetterte sie, daß sie nicht mehr aufstehen konnten; sie fielen unter meine Füße.
| ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי |
40 Du hast mich gegürtet mit Kraft zum Streit, du hast unter mich gebeugt, die sich wider mich setzten.
| ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני |
41 Du wandtest mir den Rücken meiner Feinde zu, und meine Hasser habe ich vertilgt.
| ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם |
42 Sie schrieen, aber da war kein Retter; zu dem HERRN, aber er antwortete ihnen nicht.
| ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם |
43 Und ich zerrieb sie wie Erdenstaub, zertrat sie wie Straßenkot und warf sie hinaus.
| ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם |
44 Du rettetest mich aus den Zänkereien des Volkes und bewahrtest mich auf zum Haupt der Heiden; ein Volk, das ich nicht kannte, dient mir;
| ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני |
45 die Kinder der Fremden schmeicheln mir, sie folgen mir aufs Wort;
| בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי |
46 die Kinder der Fremden verzagen und kommen zitternd hervor aus ihren Schlössern.
| בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם |
47 Es lebt der HERR, und gepriesen sei mein Fels, und erhoben werde der Gott meines Heils!
| חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי |
48 Der Gott, der mir Rache verlieh und mir die Völker unterwarf;
| האל הנתן נקמת לי ומריד עמים תחתני |
49 der mich meinen Feinden entrinnen ließ und mich trotz meiner Widersacher erhöhte, mich errettete von dem gewalttätigen Mann!
| ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני |
50 Darum will ich dich, o HERR, loben unter den Heiden und deinem Namen singen,
| על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר |
51 der seinem Könige große Siege verliehen hat und seinem Gesalbten Gnade erweist, David und seinem Samen bis in Ewigkeit!
| מגדיל (מגדול) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם |
